אחרי שנים של טיפולי פוריות, הגיעה הבשורה: קריסטי קירשנר סוף סוף בהיריון. אבל למרבה הזוועה, החדשות הנפלאות הגיעו שעות ספורות בלבד לפני הלוויית בן זוגה שנהרג בתאונת דרכים
רויס המנוח וקריסטי קירשנר
טרגדיה, דרמה ותהפוכות גורל משמשות בערבובייה בסיפור של בני הזוג קירשנר, שהגיע לשיאו העצוב בחודש שעבר. רויס קירשנר (35) נהרג בתאונת דרכים, לאחר שמכוניתו סטתה מהכביש והתנגשה בעץ. חמישה ימים לפני התאונה, עברו הוא ואשתו, קריסטי, טיפול פוריות נוסף בסדרה ארוכה של הפריות מבחנה, וברחמה הושתלו עוברים שהוקפאו בסבב הטיפולים הקודם.
את המסע שלהם להפוך להורים תיעדו בני הזוג קירשנר בערוץ יו-טיוב שהוקדש לנושא, ובו חלקו עם העולם את הקשיים והמורכבויות שבדרך. כשקיבלה את החדשות המופלאות על ההיריון ואת בשורת האיוב על מותו של בעלה, החליטה קריסטי לחלוק את שתיהן עם העוקבים הנאמנים של הערוץ. "אני בהיריון, אבל לא כך רציתי לספר לכם", אמרה קריסטי האבלה למצלמה. "בשבילי, יו-טיוב הוא כמו יומן אישי. אני מוצאת שם המון נחמה, אבל הנחמה הכי גדולה שלי היא ההיריון הזה, התגשמות החלום שלי ושל רויס, שכבר לא יזכה להגשים אותו יחד איתי".
העובר, שטרם ידוע אם יהיה תינוק או תינוקת, כבר קיבל את השם "פייסי". את ההחלטה חשפה קריסטי בהלוויה, אחרי לא מעט לבטים. "היה לי קשה לערבב את השמחה על ההיריון באירוע כל כך נורא כמו הלוויה של אהובי, אבל החלטתי לעשות את זה. הבנתי שזו הפעם האחרונה שהוא יהיה לידי פיזית כשאני מודיעה על ההריון והשם שבחרנו, והלכתי על זה".
החליטה לחלוק את הבשורה עם העוקביםבחרה לבשר על ההיריון בהלווייה, כדי להרגיש קרובה לבעלה
ואם הקושי הנפשי במצב הבלתי אפשרי של קריסטי קשה מנשוא, ישנם גם קשיים גשמיים יותר. מכיוון שהתקשו לעמוד בתשלומים על טיפולי ההפרייה, החליטו בני הזוג לחסוך איפה שאפשר וביטלו את ביטוח החיים שלהם - בסך הכל שבועיים לפני התאונה הקטלנית. חברים ובני משפחה התגייסו לעזור לקריסי ולהבטיח את עתידה ועתידו של העובר שהיא נושאת, ואף הקימו עמוד לגיוס תרומות עבורה, שגרף עד עתה יותר מ-22 אלף דולר.
"התקווה הזו, שהוא ידע שאני בהיריון, מחזיקה אותי"
"אני יודעת שאצליח להתמודד עם כל הקשיים", אמרה קריסטי בראיון טלוויזיוני שהעניקה לרשת אוסטרלית. "אני מתנחמת בתקווה שבעלי ידע שאני בהיריון, למרות שלא הספקתי לעשות בדיקה לפני שהוא נהרג. אני מקווה שהוא הרגיש משהו. אחרי הטיפול הוא נישק לי את הבטן ואמר: 'אני אוהב את שניכם', והתקווה הזו, שהוא ידע, מחזיקה אותי".
