בית החולים לניאדו בנתניה יפצה הורים שבנם נולד משותק מוחין, בסכום של 2.1 מיליון שקל. הסיבה: הצוות הרפואי כשל במהלך הלידה וגרם לפגיעה המוחית.
המקרה הטראגי התרחש לפני כ-11 שנה. א', תושבת נתניה, כיום בת 47 ואם לשלושה, הייתה בחודש התשיעי להריונה כאשר הגיעה בשעת לילה מאוחרת לחדר הלידה בבית החולים לניאדו בעיר, לאחר שנתקפה בצירים עזים.
כל ההריון עצמו היה תקין לגמרי, כמו ההריונות הקודמים. היא הגיעה לחדר הלידה לאחר ירידת מים וצירים לא סדירים. א' נבדקה על ידי הצוות הרפואי, ובדיקת המוניטור הראתה שמצב העובר תקין.
כ-14 שעות לאחר הגעתה של א' לבית החולים מאבחן הצוות הרפואי האטה בדופק של העובר. הרופא החליט להמשיך בלידה נרתיקית רגילה ללא כל התערבות או זירוז לידה מלאכותי. בשלב מסויים החליט הצוות הרפואי להתערב ולבצע לידת ואקום. הניסיון נכשל, ובלית ברירה הם שלפו את התינוק במלקחיים, כשחבל הטבור כרוך פעמיים סביב צווארו.
התברר שבחדר הלידה לא נכח רופא בכיר אשר יכול היה לקבל החלטות מיידיות.
בעקבות כך התינוק שנולד סבל מנזק מוחי קשה ביותר. כשלוש שנים לאחר הלידה, בנה של א' נפטר נפטר מסיבוך של דלקת ריאות שקשורה ישירות למצבו הבריאותי.
"חילוץ התינוק נעשה באיחור"
באמצעות עו"ד גדעון פנר הגישה א' תביעת נזיקין לבית משפט השלום בתל אביב נגד בית החולים לניאדו. לדבריה, עקב מחדלים חמורים של הרופא והצוות בחדר הלידה, נולדה בנה כשהוא משותק מוחין.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופסור יוסף שנקר, מומחה בתחום הלידות שקבע חד משמעית כי חילוצו של התינוק נעשה באיחור רב והשימוש במלקחיים - יש בו כדי לסכן את התינוק. לדבריו, ברגע שהמוניטור הצביע על האטה בדופק של העובר היה על הצוות הרפואי לפעול מיד ולא להמתין זמן רב או לבצע ניתוח קיסרי או לחלצו באמצעות ואקום.
מנגד הגיש בית החולים כתב הגנה בו ביקש לדחות את התביעה על הסף בנימוק שלא הייתה כל רשלנות ושהצוות הרפואי התנהל כשורה. במהלך המשפט התברר כי הרופא נתן הוראות לצוות הרפואי וראה את המוניטור מבלי שבדק את א'.
אפילו רופא מומחה מטעם בית החולים קבע כי התנהלותו של הרופא הייתה לא תקינה, והיה עליו לבדוק את א'. אותו מומחה אף אמר שבשלב זה היה לבצע הליך של התערבות, קרי לשקול ניתוח קיסרי או שימוש בואקום לביצוע הלידה.
"הוראת הרופא לא הייתה סבירה"
סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופטת זהבה אגי קבעה בפסק דין מפורט למדי, כי החלטות הצוות הרפואי והרופא שעמד בראשו התקבלו על רקע כשלים מערכתיים בהתנהלות חדר הלידה, והם אלה שגרמו לתוצאה המצערת: "לא היתה סמכות רפואית בכירה, מרכזית ונוכחת באופן תמידי בחדר הלידה כפי שקורה כיום (מתברר שבית החולים הפיק לקחים מאירוע זה ומקפיד שבכל לידה יהיה נוכח רופא בכיר).
"לפי הרישום בגיליון הסיעודי, המיילדת התייעצה עם הרופא כאשר הוא לא נכח בחדר הלידה. הרופא נתן הנחיות מבלי לבדוק את היולדת ומבלי לעיין במוניטור", הדגישה השופטת. "המסקנה המתבקשת היא כי ההוראה של הרופא למיילדת שלא להתערב - לא הייתה סבירה והתקבלה על יסוד פרקטיקה רפואית רשלנית, מערכתית ופרטנית".
השופטת קבעה כי בית החולים ישלם לא' פיצוי של 2.1 מיליון שקל וכן תשלום של חצי מיליון שקל שכר טרחת עו"ד.