מחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וויסקונסין אסף 22 גברים שבנות זוגם היו בהריון באותה עת. מחצית מהמשתתפים עמדו להפוך לאבות בפעם הראשונה, וליתר כבר היה לפחות ילד ביולוגי אחד בזמן המחקר. הגברים, בני 23 עד 41, הצטרפו לנשותיהם לבדיקות האולטרסאונד בשבועות 16-20, ולאחר מכן מילאו שאלונים ועברו ראיונות עומק עם הפסיכולוגים שנמנו עם צוות המחקר.
"עברתי מלחשוב על איך להביא אותה לעולם לתכנון של העתיד שלה"
"צפייה בעוברים באמצעות אולטרסאונד עזרה לאבות להיקשר אליהם, ועוררה בהם מחשבות עמוקות לגבי תפקידם כאבות והאחריות שמוטלת עליהם", כתבו החוקרים במסקנות המחקר, שפורסם בכתב העת Fatherhood. כדוגמה מביאים החוקרים ציטוטים של האבות: "כשהרופא אמר לנו שזו בת, המחשבות שלי השתנו לגמרי. מסתם 'היריון' היא הפכה לילדה. אני כבר חושב על דברים כמו איך אלווה אותה בחתונה שלה, למרות שזה יהיה רק עוד המון שנים... כאילו עברתי מלחשוב על איך להביא אותה לעולם לתכנון של העתיד שלה". אב אחר הוסיף: "כשראיתי על המסך את הילד שלי פתאום הרגשתי כל כך הרבה אחריות: חשבתי על המון דברים, כמו איך אני חייב להצטיין בעבודה שלי כדי שאוכל לפרנס אותו, ועל איך הוא תמיד יהיה לפניי בסדר העדיפויות שלי". המחקר גילה עוד כי ל"קבוצת השווים" – חברים גברים בני אותו גיל – הייתה השפעה רבה על החלטתם של האבות האם להיות נוכחים בבדיקות של בנות הזוג.
"כל האבות במחקר ציינו כי התרשמו שבנות הזוג מטופלות היטב במהלך הבדיקות, אולם כמחצית מהם הרגישו שלא משתפים אותם מספיק, מתעלמים מהם ולא נותנים להם לשאול שאלות", אמרה ד"ר טובה וולש, ממובילות המחקר. "זה משהו שהצוות הרפואי צריך לקחת לתשומת לבו. יש הרבה מחקרים קודמים, שנעשו לפני המחקר שלנו, שהראו כמה חשובה המעורבות האבהית בתהליך ההיריון והלידה לקשר של האב עם התינוק – וצריך לתת לגברים להרגיש רצויים לאורך התהליך, ובמיוחד באירועים משמעותיים כמו סקירות אולטרסאונד".