היא נשבעה להפסיק אחרי התינוק השמיני שילדה ומסרה. הריון מלא סיבוכים כמעט שכנע אותה לוותר על הקריירה המשגשגת שלה כפונדקאית, אבל ההתמכרות של ג'יל הוקינס חזקה ממנה. עד מהרה היא נכנעה לדחף להרות שוב, וכעת, בגיל 48, היא מצפה לשני תינוקות – מספר 9 ומספר 10. והיא לא מתכננת לעצור שם. "אני נחושה להרות עוד פעמיים לפני שאהיה בת 50, ואפרוש מהמקצוע", מבטיחה הוקינס ההרה.
"להיות בהריון זו הגשמה עבורי"
בהריון הקודם, עם התינוק השמיני שילדה עבור זוג מאותגר-פריון בשנת 2010, הוקינס בילתה כמה חודשים טובים במיטה. היא סבלה מבחילות ומיגרנות לכל אורך ההריון, ואחרי שילדה את התינוק הבטיחה לבני משפחתה המודאגים שזה היה אקורד הסיום של פעילותה הפונדקאית.
כמה חודשים לאחר מכן, היא נשברה ונכנסה להריון נוסף – והפעם גם כפול. "ההורים שלי היו מאוד מודאגים אחרי ההריון הקודם, שהיה לא קל. אבל אני פשוט שכחתי מהחלקים הלא נעימים, והחלטתי ללכת על זה שוב. אני מרגישה שלהיות בהריון זו הגשמה עבורי. אני אדם מעניק מטבעי, וזו זכות עבורי להעניק תינוקות להורים שלא יכולים ללדת אותם בעצמם. וכשגיליתי שאני בהריון עם תאומים, התרגשתי כאילו זה ההריון הראשון שלי".
שבעת התינוקות הראשונים של הוקינס נהרו במודל שלא מוכר בישראל: מביצית שלה וזרע של האב הביולוגי, באמצעות הזרעה. בארץ חל איסור להשתמש בביצית של הפונדקאית לצורך ההפריה, וההריון נוצר תמיד מביצית של האם הביולוגית, או מתרומת ביצית. כעת, כשהיא מבוגרת יותר, היא נעזרת בהפרייה חוץ גופית (IVF). הריון התאומים נוצר מעוברים קפואים של בני זוג, לאחר שהאישה עברה סדרה של הפלות חוזרות. "בחרתי את בני הזוג כי הם נראים נחמדים. הבעל דומה קצת לקווין קוסטנר", נימקה הוקינס את ההחלטה.
על אף הבטן הניכרת, הוקינס נמצאת כעת רק בשבוע ה-14 להריון. בשבוע ה-13 עברה אולטרסאונד שהראה שהתאומים מתפתחים כשורה, אבל קשה לומר שההריון עובר על הוקינס בקלות. "כמו בהריון הקודם, גם הפעם יש לי בחילות חזקות וכאבי ראש שלא עוזבים אותי. אני לא לוקחת משככי כאבים, כי אני חוששת להזיק לתאומים, אז אני פשוט נחה הרבה".
"בארץ לא ניתן לעבור יותר משני תהליכי פונדקאות"
להוקינס, אגב, אין ילדים משל עצמה, וכל ההריונות שלה היו עבור זוגות ששכרו את שירותיה. בסבב הפונדקאות הראשון שלה, היא שיקרה לבוס שלה ואמרה שהתינוק היה מבן זוג דמיוני שהמציאה – ושנפטר בלידה. אחרי הלידה השלישית לקתה בדיכאון, ואף ניסתה להתאבד. לדבריה, הדיכאון לא היה קשור ללידה או לקריירה שלה כפונדקאית, אלא נבע מאירועים קשים שעברו עליה בילדותה, ומהמאבק שלה לרדת במשקל.
"ברור שמקרה כזה, של תשעה הריונות פונדקאיים, הוא מוגזם לחלוטין", אומרת מירב לוי, מנהלת "פונדקאות חובקת - המרכז הישראלי לפונדקאות". "בארץ מקרה כזה לא יכול להתרחש, מפני שיש שתי מגבלות מרכזיות על הנשים הפונדקאיות: אסור להן לעבור יותר משני תהליכי פונדקאות, ואסור שיהיו להן יותר משלוש לידות ברזומה לפני שמתחילים בתהליך, כך שאמא לשני ילדים יכולה לעבור פונדקאות פעמיים ותו לא".
לוי מציינת, שייתכן והיה כדאי להרחיב מעט את המגבלה הישראלית, ולאפשר לנשים לעבור שלושה תהליכי פונדקאות, אך לטעמה מספר כל כך גבוה של הריונות פונדקאיים לא מועיל לאף אחד. "המגבלה נועדה בין היתר למנוע מסחור של גוף האישה, כי בכל זאת יש כאן סיכון פיזי מסויים, והשלכות פסיכולוגיות, ויש למנן את מספר התהליכים באופן הגיוני", היא מסכמת.
מבחינה רפואית גרידא, אין מניעה לעבור כל כך הרבה הריונות ולידות. "אין יותר סיכונים בהריונות מרובים או בלידות חוזרות", מסביר ד"ר ערן הורוביץ, רופא נשים בכיר לפריון והפריה חוץ גופית.
"החשש הכי גדול הוא מקרע של הרחם, מכיוון שהרחם נעשה דק יותר ואלסטי פחות עם כל לידה. כמובן שהסיכון עולה משמעותית אם הלידות היו קיסריות, מכיוון שניתוחים קיסריים חוזרים מעלים את הסיכון להידבקויות ברחם, לפגיעה במעיים ובשלפוחית השתן ולסיבוכים נוספים".
עניין אחר שיש להביא בחשבון הוא הגיל, שמן הסתם עולה עם כל הריון, והוא כן עלול להיות פתח לסיבוכים שונים. לדברי ד"ר הורוביץ, אין משמעות לעובדה שההריונות אינם ספונטניים, או שהביציות אינן של הוקינס עצמה. "מה שחשוב הוא המצב הבריאותי הכללי ומצב הרחם. אם הם טובים, ולא היו ניתוחים קיסריים או שרירנים ופגמים אחרים ברחם, ההריונות החוזרים אינם מהווים סיכון מיוחד – וכבונוס, הלידות יותר קלות ככל שהאישה ילדה יותר פעמים בעבר".