דיווח חדשותי שגרתי למדי סיפר באחת ממהדורות החדשות המרכזיות על כך שבאזור באר שבע כל ילד שני שבא לעולם הוא ממוצא בדואי. כאילו מדובר בחדשה מסעירה או כזו שצריכה להדליק איזו נורה אדומה לגביי ה"סכנה" של הילודה בפזורה הבדואית, דיווח נוסף, נחרד מביטול מתווה מבקשי המקלט והעובדה שנולדים להם ילדים. כאילו הנס האנושי והשגרתי של לידת אדם חדש צריך להפעיל מישהו מגורמי המשטרה, המודיעין או הצבא על מנת ש"יטפלו בבעיה". אבל האמת הפשוטה היא שילודה אינה "איום דמוגרפי" או בעיה אלא הזדמנות אנושית וחברתית, כזו שדורשת מהמנהיגות לשפר את החיים של כל תושבי ואזרחי המדינה.

הדיווחים המאיימים הללו צריכים להעיר אותנו ולהזכיר לנו שהמדינה צריכה להפסיק להתייחס לילודה כבעיה דמוגרפית ויותר כאפשרות חברתית ואנושית. זה כמעט אותו הסיפור כל פעם, אגדת "פיצוץ האוכלוסין" שהיא למעשה מעטה די מגושם לגזענות ולאומנות בסיסית ובוטה, כדור הארץ מכיל היום יותר בני אדם מאי פעם שחיים בתנאים טובים יותר, יחסית, מאי פעם. גורמים לאומנים וגזענים אוהבים להפחיד אותנו מבעיות דמוגרפיות מומצאות - הרי מספיק להבין זאת שאם הדיווחים היו מדברים על גידול באוכלוסייה היהודית הם לא היו מעיזים להתייחס לכך כבעיה דמוגרפית או כאיום וסכנה חברתית. מדוע תמיד כאשר הצד ה"נכון" מתרבה - זו ברכה, שמחה וגאווה אבל כאשר הצד ה"לא נכון" מתרבה - זו בעיה, איום, סכנה?

ב-1900 חיו על פני כדור הארץ פחות משני מיליארד בני אדם, כיום, חיים על פני הכדור שלנו קרוב ל-8 מיליארד ותוחלת החיים הממוצעת עולה באופן עקבי, וזה אחרי שתי מלחמות עולם קטלניות, עשרות סכסוכים אלימים ומחלות איומות כמו סרטן ואיידס, ועדיין, יש לנו עוד לאן להתקדם, לצמוח, להשתפר ולגדול.

אם מתכנני המדיניות חוששים מ"פיצוץ אוכלוסין" הרי ניתן לראות בנקל שעל תאי שטח קטנים בהרבה מישראל, כמו למשל לונדון או ניו יורק, מתגוררים הרבה יותר בני אדם בתנאים מצוינים ומתקדמים. מי שמחפש פתרונות למצוקת הדיור והגידול – המבורך - באוכלוסייה יכול למצוא שלל פתרונות טכנולוגיים, הנדסיים ועירוניים לאוכלוסייה הישראלית, הסיבות ש"מחניק" בערים רבות בישראל הן בגלל תכנון ממשלתי ועירוני לקוי לצד בירוקרטיה ממשלתית מיושנת ולא בגלל הריבוי הטבעי וגידול האוכלוסין. סיבוב זריז בערים מרכזיות באירופה ובצפון אמריקה, עם תכנון עירוני ראוי, לא מרגיש כמו עיר בינונית בישראל בה נדמה ש"כולם הולכים על כולם".

המדיניות הממשלתית צריכה לעבור ממצב של "הפרד ומשול" למצב של "אפשר ומשול", לעבור ממדיניות של הפרדה וניכור למדיניות מאפשרת, מכילה ומעצימה, לטובת כל תושבי הארץ הזאת. המדיניות צריכה לראות ילדים כברכה ושמחה לא משנה מי ההורים שלהם או מאיזה מוצא הם מגיעים.

עו"ד אירית רוזנבלום היא מומחית לפילוסופיה משפטית ומייסדת ארגון "משפחה חדשה"