מצד אחד, אנחנו עם שאוהב ילדים, אפילו העולם מחשיב את ישראל כ"בירת ההפריה החוץ גופית". מצד שני, נתוני משרד הבריאות מראים שרק 18% מהטיפולים אכן מסתיימים בהיריון. האם מדובר בבזבוז משאבים יקר שהתשובה לו היא הגבלת מספר הטיפולים ופנייה להליך פונדקאות? התשובות אינן חד משמעיות
האם ישראל נדיבה מדי? | צילום:
אימג'בנק / Thinkstockמינה יולזרי ועדה אטיאס: יש להגביל את טיפולי ההפריות אך לא לפני שינוי רפורמה משמעותי
נתונים שפרסם לאחרונה משרד הבריאות מראים כי רק 18% מטיפולי ההפריה בישראל מסתיימים בהיריון. המשמעות היא, שהרוב המוחלט של הנשים שעוברות את הטיפולים הכואבים, המסוכנים והיקרים הללו, עוברות אותם לחינם. האם התשובה היא הגבלת מספר טיפולי הפוריות באופן גורף?
בימינו, לא מעט נשים מתחילות לחשוב על הולדת ילדים כאשר הפוריות שלהן נמצאת כבר בירידה, בגילאי השלושים המאוחרים בחייהן. סביר להניח, שחלקן יידרשו לעבור טיפולי פוריות ולא מעט מהן ימצו במהרה את שמונת הטיפולים שהמדינה מממנת עבורן, ללא הצלחה. בשלב זה, רבות מהן יפנו לקבלת עצה מרופא הפוריות, והוא מצדו, לעתים ימליץ להן להמשיך בטיפולים גם אם הסיכויים לקליטת היריון קטנים, מפני שגם הוא לא מודע לעתים לכך שהן עומדות בקריטריונים של משרד הבריאות ויכולות לפנות להליך פונדקאות.
כך עוברים זוגות רבים עשרות טיפולים מפרכים ומסוכנים ללא תוחלת, כאשר את המימון לטיפולים הנוספים הללו, הם משיגים מחברות ביטוח פרטיות. למען הסר ספק, גם לזוגות עצמם יש חלק בתופעה, מכיוון שרבים מהם מתקשים לשים סוף לטיפולים ורוצים להאמין שהנה, בפעם הבאה תגיע הישועה. ניתן להבין ואפילו להעריך את הרצון ואת הנחישות שלהם להביא לעולם ילד ביולוגי, אולם חשוב להתמודד עם המציאות הקיימת ולדעת גם לוותר כשצריך. זאת בייחוד, מכיוון שניתן להגשים את הכמיהה לילד ביולוגי גם בדרכים אחרות.
אישה שעברה 8-10 הפריות זכאית להליך פונדקאות בישראל
רבים אינם יודעים, אך אישה שעברה שמונה או עשרה הפריות בלתי מוצלחות, כמעט תמיד תהיה זכאית להתחיל הליך פונדקאות בישראל. במצב שכזה, הסיכוי להשלמת תהליך פונדקאות בלידה מוצלחת, גדול יותר מהסיכוי שטיפולי הפוריות יביאו לכך, מכיוון שהוא נעשה באמצעות פונדקאית בריאה שכבר ילדה בעבר, ושיש לה סיכוי טוב מאוד להיכנס להיריון. פונדקאית שכזו יכולה לפתור בקלות את מצוקת הזוגות ללא ילדים.
מינה יולזרי ועדה אטיאס | צילום:
המרכז להורות באמצעות פונדקאות
כמה זה עולה? אולם, גם אם ישנם זוגות שאכן שוקלים את התחליפים לטיפולי הפוריות, האם הם נגישים עבורם? כאשר כל הליך פונדקאות עולה מאות אלפי ש"ח, זוגות רבים נאלצים לקחת הלוואות ומשכנתא שנייה רק בשביל לממן את התהליך. אלו ששוקלים לקבל תרומת ביצית, עומדים בפני אותה בעיה, כאשר הם נדרשים לשלם עשרות אלפי שקלים עבור תרומות שמיובאות בחו"ל, מכיוון שבישראל כמות התרומות היא מזערית. התוצאה היא אחת – מרבית התחליפים לטיפולי פוריות הם פחות נגישים לקהל רב, בייחוד מבחינה כלכלית ובירוקרטית.
בכדי לעשות רפורמה משמעותית בתחום, ובכדי למנוע את הסיכון הבריאותי לנשים שעוברות טיפולי הפריה, מדינת ישראל נדרשת להקים מנגנוני פיקוח שלא יאפשרו לנשים לעבור יותר משמונה טיפולים כאלו ללא סיבה מוצדקת. ניתן להקים לשם כך צוות רב-מקצועי, שיכלול בנוסף לרופא הפוריות, בעלי מקצוע שונים המנהלים במשותף את כל האספקטים של הטיפולים. צוות שכזה, יוכל לתת לזוגות את התמונה המלאה לגבי האופציות העומדות בפניהם, לסייע להם לקבל החלטה מושכלת ובמידת הצורך לעזור להם להתקדם להליכים חלופיים כמו פונדקאות או תרומת ביצית. בנוסף, על המדינה להשתתף במימון האלטרנטיבות לטיפולי פוריות ולהפוך אותן לנגישות לקהל הרחב. ניתן לעשות זאת באמצעות סבסוד העלויות של ההליכים הללו, מתן הלוואות בערבות המדינה לזוגות הזקוקים לכך, ויציאה בקמפיין להעלאת המודעות הציבורית לנושא.
עד שכל אלו יצאו לפועל, אין טעם להגביל באופן גורף את טיפולי הפוריות, ולהשאיר זוגות רבים בפני שוקת שבורה, וללא תחליפים ראויים. יש לבחון כל מקרה לגופו, אחרת, הגבלת מספר טיפולי ההפריה משול לגזר דין מוות לכמיהה האדירה של משפחות רבות לילד.
פרופסור דניאל זיידמן: עלינו להיות גאים שאנחנו נותנים פתרונות כה יעילים להורים שרוצים להביא ילד
הסטטיסטיקה חיובית לנשים עד גיל 35. מעלה משם זה כבר סיפור אחר | צילום:
Thinkstock
במאמר שכותרתו ״היכן שמשפחות מוערכות, העזרה חינם״, מתאר העיתון רב היוקרה ה״ניו-יורק טיימס״ את ישראל כבירת ההפריה החוץ גופית בעולם. בעוד שרבים ראו במתואר בכתבה מחמאה גדולה, היו גם קולות ביקורת על הנדיבות הרבה של מערכת הבריאות בישראל כלפי זוגות שחפצים להרות.
עובדתית ישראל היא באמת ״אלופת העולם" בטיפולי פריון. מדי שנה מבוצעים בישראל 5,000 מחזורי הפריה לכל מיליון תושבים, שיעור הגבוה יותר מפי 10 בהשוואה למספר הטיפולים בארה״ב ופי שתיים מהמקובל במדינות המובילות באירופה.
מחקר שערכנו במרכז הרפואי שיבא, בו עקבנו במשך 5-7 שנים אחר זוגות צעירים (גיל האישה 35 שנה או פחות) שטופלו בטיפולי הפריה הראה כי %95.5 מהזוגות הרו ו- 88.1% השיגו ילוד חי. יתרה מזאת, מבין הזוגות שחזרו הביתה עם ילד, %95 השיגו זאת תוך 4 שנות טיפול. הצלחה הושגה ב- 60.9% מהמקרים תוך שלושה טיפולים בלבד וב- 91% מהמקרים הושג ילוד חי תוך 8 טיפולים. 11 לידות חי הושגו בזוגות שהתמידו עד הטיפול ה- 19. המסקנה הייתה שהרוב הגדול של הזוגות, כ- 90%, ישיגו לידת חי בזכות טיפולי ההפריה, מסר שמורה לטעמי דווקא על "אמת מתוקה" בהחלט.
בכתבה שפורסמה לאחרונה מבשר פרופ' משיח, מורי ורבי, כי הסיכוי של הזוגות להרות בטיפולי הפריה בישראל קלוש. לטענתו "המשמעות היא שרק 14-12 אחוז מהזוגות שמתחילים בטיפולי הפריה חוץ-גופית יחזרו הביתה עם ילד. זה פשוט מחפיר".
האופטימיות של המטופלות בישראל תורמת רבות | צילום:
אז איך פותרים את הפער בין ההצלחה הרבה של המחקר למאמר? ובכן, פרופ' משיח צודק בטענתו כי ישנה קבוצה של נשים שהסיכוי שלהן להרות נמוך, בעיקר מדובר בגילאי 43 שנה ויותר. שם אולי מוצדק לחשוש מפני בזבוז משאבים. אך אנחנו צריכים להיות גאים שמדינת ישראל מצליחה לתת בידי הזוגות פתרונות כה יעילים. אני דווקא חושש מדרישתו של פרופ' משיח להקצות טכנולוגיות מתקדמות לכל הזוגות, מאחר ואנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של האמריקנים, היכן שכל טיפול הפריה עולה 100,000 שקל ויותר, דבר המאלץ זוגות רבים לוותר על החלום להיות הורים.
הפרופסוריות בירנבאום-כרמלי ודירנפלד הראו במחקר שפרסמו לפני מספר שנים כי בישראל נפוצה גישה אופטימית ביחס לטיפולי הפריה ונכונות להתמיד בטיפולים חוזרים ככל שיידרש. הנשים שרואיינו דיווחו כי לטיפולים הייתה השפעה שלילת מועטה על חייהן. המחקר משיבא מורה כי אכן התמדה בטיפולי הפריה, כאשר האישה החלה בטיפולים בגיל 35 או פחות, מבטיחה לכמעט כל הזוגות תינוק חי.
*פרופ' דניאל זיידמן, מומחה לפריון וממונה על המחקר הרפואי בחטיבת המיילדות והגניקולוגיה במרכז הרפואי שיבא, ירצה בכנס השנתי של "המרכז הארצי לפריון" בשיתוף פרופ' משיח, שיעסוק במחלוקות מדעיות וכלכליות בטיפולי פריון. הכנס יתקיים היופ (27.11) בבית החולים תל השומר וייקחו בו חלק מיטב המומחים בישראל בתחום הפריון. הכנס פתוח לקהל הרחב והינו הגדול והמקיף בישראל בתחום הפריון. לפרטים והרשמה
