כאילו לא די בשאלות ובתהיות המלוות את האישה במהלך ההריון (כן או לא בדיקת מי שפיר?) ובהכנה ללידה (עם או בלי אפידורל?), עומדות בפניה התלבטויות נוספות בדרך לחדר הלידה. אחת מהן היא אם לבצע חוקן לפני הלידה – הליך שבו מחדירים לגוף היולדת חומר שיגרום לה ללכת לשירותים ולהתרוקן בטרם הלידה.
יש מי שמעדיפה לוותר עליו, מכיוון שמדובר בהתערבות חיצונית בוטה למדי. אחרות יבקשו אותו עוד בקבלה, מחשש שברגע האמת, יברח להן גם "מספר 2", ביחד עם התינוק. אז למה בעצם צריך בכלל לעשות חוקן לפני הלידה? ואיך זה מתבצע בפועל? מדריך קצר במיוחד בשבילך.
יתרונות ברורים, בעיקר עבור היולדת
"השלב הראשון הוא השלב של התקצרות ופתיחת צוואר הרחם עד לפתיחה של 10 ס"מ", מסביר פרופ' אייל שיינר, יו"ר ועדת ההתמחות בבית החולים סורוקה ורופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה. "שלב זה מאופיין בצירים, אך אסור ליולדת ללחוץ פן ייקרע צוואר הרחם. השלב השני הוא שלב הלחיצות. בשלב זה מתבצעת יציאת התינוק לעולם. שלב זה דורש שיתוף פעולה מהיולדת, שלוחצת כדי לאפשר את התהליך; השלב השלישי הוא לידת השליה, המתרחש לאחר לידת התינוק".
"במשך השלב השני, כשהיולדת לוחצת בעוצמות חזקות, עלולה להיות יציאת צואה", אומר פרפ' שיינר. "בהתאם לכך, היתרונות של החוקן ברורים, בעיקר מבחינת היולדת. נשים רבות מרגישות יותר בנוח לאחר ביצוע החוקן. אז יש אפשרות להתרכז בלחיצות, ולא בשאלה 'האם יברח לי או לא תוך כדי הלחיצות'".
פרופ' שיינר מדגיש כי פעולת החוקן אינה נכפית על היולדות: "החוקן הוא לא חלק מהנוהלים הרפואיים, ומוצע כדי לשפר את תחושתן במהלך הלידה. הפעולה נעשית רק לאחר שהיולדת מסכימה לכך. באופן עקרוני, אין התוויה רפואית ברורה לביצוע התהליך. החשיבות היא בהקלה על הלחיצות ללא מבוכה, אך כדאי לזכור שלעיתים מדובר בתהליך ממושך, וירידה לשירותים דורשת ניתוק מהמוניטור שלא תמיד אפשרי. אמנם אפשר לתת ליולדת סיר ולהתרוקן בשכיבה, אך נשים רבות מוצאות זאת כפעולה לא נעימה, בייחוד מכיוון שאינן נמצאות לבדן בחדר הלידה".
עם זאת, יש נתון נוסף שכדאי להביא בחשבון: חוקן עשוי לקצר את השלב השני של הלידה. פרופ' שיינר מדווח על מחקר שבוצע בתאילנד, והשווה תוצאות לידה של 1,000 יולדות: 500 שעשו חוקן, לעומת 500 יולדות שלא עשו חוקן.בעוד שלגבי הסיכון להגיע ללידה מכשירנית או לקיסרי, הסיכון להיקרע או לעבור חתך חיץ והסיכון לזיהומים לא היה שוני בין הקבוצות, יציאת צואה לאורך השלב השני של הלידה היתה שכיחה הרבה יותר בקרב הקבוצה שלא עברה חוקן – 35 אחוזים, לעומת כ-20 אחוזים בלבד בקבוצה שקיבלה חוקן. עם קשר או בלי, השלב השני (שלב הלחיצות) היה קצר יותר אצל נשים שקיבלו חוקן.
ההחלטה כולה שלך
"מה שמוביל אותנו בחדר הלידה הוא קודם כל הרעיון לבוא לקראת היולדת. מתוך כך, הרעיון לבצע את החוקן הוא לפי רצונה של היולדת", אומרת יפה שחם, אחראית חדר הלידה בבית החולים בילינסון. "יש יולדות שמבקשות לעשות זאת מתוך ניסיון אישי טוב שלהן, ואחרות בהמלצת המיילדת שקיבלה אותן. בכל מקרה, זה לא הכרחי ולא חייבים לעשות זאת. אם היולדת מחליטה שהיא רוצה חוקן, אנחנו מבצעים אותו בשלב ההתחלתי של הלידה, כשהיולדת עדיין לא כאובה".
חשוב לדעת שלא תמיד אפשר לבצע את החוקן. "לפני מתן חוקן מבררים עם היולדת כמה דברים חשובים: כמה פעמים ילדה - אם בכלל, אם היא במצב שמצריך חיבור למוניטור, או אם היא מדממת מסיבה כלשהי. לא מבצעים חוקן במקרה שאכן יש צורך במוניטור, במקרים של דימומים, כשאינה חשה בתנועות העובר, כשהיא בלידה פעילה ובפתיחה מתקדמת, כשהיא רוצה אפידורל ורואים שהלידה מתקדמת ועוד. לעומת זאת, כשמדובר בלידה רגילה, בסיכון נמוך, עם עובר אחד, בפתיחה קטנה, עם ירידת מים והמים נקיים - זהו המצב האופטימלי לעשות חוקן, אם היולדת רוצה בכך", מסבירה שחם. "אם הלידה מתקדמת מאוד, כמובן שלא נבצע חוקן", מסביר פרופ' שיינר. "אחרי הכל, אנחנו ממש לא מעוניינים שהתינוק יוולד בשירותים".
ואיך זה קורה בפועל? "אנחנו מחדירים צינורית דקה ומשומנת לפי הטבעת, ומזריקים חומר שומני מעט בשם פליט אנמה. מנחים את היולדת להתאפק, ובתוך זמן קצר היא מרגישה צורך ללכת לשירותים. מדובר בתהליך שאינו כואב, אולי קצת לא נעים אבל עשוי להשתלם, ובהחלט נסבל", מסכמת שחם.