במסגרת התחרות על כל יולדת, ששווה לא מעט כסף לבית החולים, הצוותים בחדרי הלידה סובלניים ומקבלים תכניות לידה כיום הרבה יותר מבעבר. מכיוון שלא בטוח שבין הצירים, או בשיא ההתרגשות, אחרי שירדו לך המים במפל שוצף כמו בסרטים, תזכרי בדיוק מה ההבדל בין פיטוצין לפטידין, או מאיזו פתיחה סיכמת עם הדולה שהגיוני לבקש סטריפינג, כדאי שתדאגי להעלות הכל על הכתב.
עם זאת, כשאת מכינה תכנית לידה חשוב שתגיעי עם מסמך הגיוני, שלא יגרום לצוות להסתלבט עלייך, לזלזל בבקשות שלך או להגיב בחשדנות ובנוקשות לבקשות חצופות מדי. איך בונים תכנית לידה יעילה והגיונית? קבלי כמה טיפים.
תכנית לידה טובה: קצרה, מסודרת ורגועה
חלקי את תכנית הלידה לשלוש: ההגעה לבית החולים, הלידה והטיפול בתינוק. בשלב ההגעה לבית החולים תוכלי לבקש להישאר בבגדים שהבאת עמך ולא להחליף לכתונת של בית החולים, לציין כי תהיי מעוניינת בנוכחות של מלווייך בבדיקות בחדר הקבלה, לוותר או לבקש חוקן ולבקש לא לפתוח וריד.
בחלק שמתייחס ללידה תוכלי להצהיר כי את מעוניינת ללדת ללא משככי כאבים או לבקש להתחיל מיד בעירוי כדי שתוכלי לקבל אפידורל בהקדם. אפשר לציין שאת מבקשת להימנע מחתך חיץ, להציע להימנע מניטור רציף כדי לאפשר לך לזוז, לבקש להימנע מזירוזים ואף לציין אם את מעדיפה, למשל, זירוז באמצעות בלון ולא פיטוצין.
תתפלאי לגלות שאת אפילו יכולה לבקש לשהות באמבטיה, לעמעם את האורות לפני יציאת התינוק, לדחות את חיתוך חבל הטבור או להודיע כי ברצונך לאסוף דם טבורי. בקיצור, כל בקשה שאת מרגישה שחשובה לך במסגרת הגיונית.
יש מי שמכינה גם תכנית לטיפול בתינוק: למשל, בקשה להימנע מחיסונים או ממריחת משחת עיניים, הצהרה כי האם רוצה להניק ומבקשת להימנע ממתן בקבוק או מוצץ ואפילו בקשה לדלג על המקלחת, כדי לאפשר לאם להיות נוכחת. את התכנית הזו כדאי להפריד מתכנית הלידה, וגם לשים עותק בכיס של האבא, שמלווה בדרך כלל את הטיפול הראשוני בתינוקייה.
לכי לפי הסדר. אל תתחילי מהוראות לא לחסן או לקלח את התינוק, תקפצי לבקשות לדלג על החוקן ותקנחי בתנוחות מועדפות לשלב המעבר. הציגי בקצרה את עצמך ואת בן זוגך, הוסיפי כמה מילים על ההריון ופרטי את בקשותייך ורצונותייך בסדר כרונולוגי. כדאי למספר ולערוך את התכנית בפורמט נוח לקריאה, שלא יקשה על המיילדות והרופאים.
קצרי. כל המידע הרלוונטי על ההריון אמור להימצא בכרטיס המעקב שלך: אין צורך להתחיל לפרט כל בדיקה שעברת במהלכו, לסקור את ההתפתחויות בהערכות המשקל ולספר על בחילות הבוקר. שורה לאקונית כמו "עברתי הריון תקין" מספיקה בהחלט. אם עברת קורס הכנה ללידה חשוב לציין זאת, אבל בהחלט אין צורך לפרט מה למדת בכל שיעור. משפט ממצה כמו "השתתפתי בקורס הכנה ללידה ואף קראתי חומר רלוונטי כדי להבין מה צפוי להתרחש. אנא שתפו אותי בכל דיון או החלטה לגבי הלידה" הוא תוספת חשובה ולא מעיקה.
תרגיעי. תכנית לידה היא לא דף הוראות, ואת לא מנהלת המחלקה. נכון שזכותך לבקש בקשות וחובת הצוות לכבד אותך, אבל נסחי את הרצונות שלך כבקשות ולא כפקודות. תכנית נחרצת ושלילית מדי, שלא מנמקת את הבקשות אלא מנחיתה הוראות, תשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה מהרצוי, תיצור אנטגוניזם כלפייך ותעכיר את האווירה בחדר הלידה. מצד שני, אין צורך להתרפס ולהכביר מחמאות על הצוות שטרם פגשת. אין מה לעשות, הדדיות עובדת - אם תגישי לצוות תכנית לידה נעימה, מנומקת ומכבדת, רוב הסיכויים שתקבלי צוות נעים, מסביר ומכבד.
סיירי בחדר הלידה במהלך ההריון. כל בתי היולדות מציעים כיום סיורים מקדימים, שכוללים בדרך כלל פגישה עם מיילדת שעובדת במקום. למרות שאפשר לברר פרטים בטלפון או באינטרנט, כדאי וחשוב ללכת לחדר הלידה, לפגוש את המיילדת ולהתרשם מהתנאים ומהמדיניות במקום, כדי להתאים את הבקשות בתכנית הלידה למציאות בשטח. לדוגמא, בבית יולדות שלא מצויד במקלחות בחדרים אין טעם לבקש לשהות במים, ואם המדיניות בבית היולדות היא לא להשהות את חיתוך חבל הטבור לא בטוח שבקשה מנוסחת היטב תשנה את דעתם.
נמקי את הבקשות. הרבה יותר קל ונעים להתייחס לבקשה כמו "על מנת להקל על כאבי הצירים אני מעוניינת לזוז, ולכן אבקש להיות מנוטרת לסירוגין במידת האפשר", מאשר לדרישה סתומה כמו "נא לא לחבר אותי למוניטור רציף". קחי בחשבון, שברגע שיתחילו הצירים יכול להיות שיהיה לך קשה לנסח משפט ברור, בטח שלגייס סבלנות בשביל להסביר מה את רוצה.
הישארי ריאלית והימנעי מיומרנות. נכון, קראת הרבה לפני הלידה. אפילו ראית לא מעט פרקים של "מרפאה פרטית", והיה לך קראש רציני על ג'ורג' קלוני. זה עדיין לא הופך אותך לרופאה, ובטח שלא מסמיך אותך לתת הוראות שמצריכות אי אילו שנות לימוד. הוראה כמו "נא לתפור אותי בתפרים נפרדים ולא בתפר רציף" אולי נשמעת לך רצינית, אבל מכיוון שרק בזמן אמת ניתן לדעת איזה חתך או קרע נוצר, אין מקום לקביעות פסאודו מלומדות שכאלה. גם בקשות כמו "אבקש לבחור את סוג החוט שישמש לתפרים" או "בשלב המעבר אבקש שקט מוחלט במחלקה", פשוט לא מתאימות ללידה בית-חולימית, ואין טעם להעלות אותן. מספיק תכננת, עכשיו תתרכזי בדבר האמיתי.
>>איפה הכי כדאי ללדת?