המחאות שמתלהטות ברחבי הארץ צריכות לתת לכן השראה. בכל יום מצטרף מגזר נוסף למוחים, ואפילו לאמהות כבר יש ייצוג מכובד, אבל מה עם ההריוניות? חם לכן, כבד לכן, יש לכן בחילות, ועוד מאשימים אתכן שיש לכן טמטמת הריון.
אין ספק שמבעד לענני ההורמונים והחום הכבד, לא פשוט לך, ואת מוצאת את עצמך מקטרת על כל דבר שזז. קבלו את הקיטורים הכי לוהטים של הגולשות ההריוניות מפורום "הריון ולידה" של תפוז, אולי תקבלו רעיונות חדשים שיתווספו לרשימה.
בתוך המשפחה: את, ההריון והגיסות שלך
בני המשפחה המורחבת נוטים להיות חסרי טאקט לפעמים. השוואות לשלבי ההריון והלידה של פרות הן אחד הביטויים הבולטים של התעניינות, ובדיחות שונות על המשקל שלך הפכו לעניין של שגרה בארוחות שישי. את אולי שמנה ומבוצקת, אבל יש לך סיבה, מה התירוץ של גיסתך?
1. "ביום שישי היינו בארוחת ערב אצל חמותי. היא ציינה שכבר יש לי בטן קטנה, ואז גיסתי הייתה חייבת להידחף ולהגיד: 'זו לא בטן של הריון, היא הפסיקה לשמור וטוחנת כל מה שבא לה'. איזו מותק, נכון?" (תינוקי 2011)
2. "הגיסות שלי חשבו שאני ישנה, ולכלכו עליי. חבל שלא הקלטתי אותן: 'מה קרה לה? היא כל הזמן ישנה, אולי היא בהריון ולא מספרת? אני סיפרתי לכולם ישר...' מעניין מאוד, ידעת רק בסוף חודש שלישי, ובעלך ידע לפנייך וסיפר לנו? חוץ מזה, נמאס לי שבני המשפחה שלו מדברים לידי בשפה זרה. הם יודעים עברית מספיק טוב! וגם אין לי כוח לזה שחמותי נעלבת מזה שאני לא מוכנה לאכול את האוכל שלה. אי אפשר להכין אוכל עם 700 כוסות שמן, ואז להתפלא שאני לא רוצה לאכול 'אוכל ביתי מזין וטעים'". (שוקולטה25)
ועכשיו בא לי: סושי, סלמון וביצת עין
מצד אחד יש לך בחילה, ומצד שני בא לך לאכול את כל העולם, ודווקא את מה שאסור. מצד שלישי, הבטן מאיימת לחנוק אותך, ואת מרגישה כמו לווייתן ששחה לחוף. מה נשאר לך לעשות? (חוץ מלקטר קצת?)
3. "היום הייתי בקניון, ונהייתי רעבה. היה סושי, ממש התחשק לי – אבל אסור! היה אוכל סיני, שנראה דווקא בסדר - אבל הרגיש לי קצת מסוכן, לא ידעתי כמה הוא טרי. חומוס - לא רציתי. באחד המקומות היה רביולי גבינת עזים - אבל בעל המקום לא ידע אם הגבינה מפוסטרת, והוא אמר שזה מאיפשהו בצפון, נשמע לי חשוד. בסוף אכלתי חתיכת פיצה, לא שבעתי ולא היה טעים במיוחד, אז נכנסתי למקדונלדס, הזמנתי פוטטו צ'יפס (ובדקתי בפלאפון שמותר מיונז...) וזה גם לא היה משהו. בא לי רק סלמון וביצת עין, שהייתי אוכלת בכמויות לפני ההריון". (נעה 227).
4. "אני כל הזמן טוחנת, למרות שבהריון עם הבת שלי אני זוכרת שבכלל לא היה לי תיאבון בחודש תשיעי. אולי בגלל שזה בן, זה שונה הפעם" (קשיו בבטן).
ריחות ובחילות: "השכנים לידי מבשלים עם חילבה, עוד רגע אני מקיאה"
הבושם של הבעל, הבישולים של השכנים, הסיגריה שמישהו עישן לפני שבוע במעלית: כל מולקולת ריח שלא באה לך טוב שולחת אותך להתחבק עם האסלה, וכמובן: לקטר על זה אחר כך באזני כל מי שרק מוכן לשמוע (וגם מי שלא).
7. "שבוע 10... יש לי רגישות חזקה ביותר לריחות גם מחוץ להריון. יש שכנים בבניין לידי, שבכל יום שישי בבוקר מבשלים משהו עם ריח חזק ונוראי. הריח ממש מתפשט לכל האזור, משהו דומה לחילבה... הורס לי את כל יום שישי, אני לא מצליחה לבשל בכלל ואפילו לא להכנס למטבח. למישהו יש פתרון יצירתי? (שרון 115).
8. יש לי במשרד מתקן שפולט כל זמן קצוב ריח שאמור להיות ריח טוב. הוא תמיד היה מונח על מדף ליד החדר שלי ולא היתה לי בעיה עם זה, אבל בזמן האחרון זה הטריף אותי, ולא עזר שפתחתי חלון, אז שלחתי אותו לגלות רחוק מהחדר שלי. לפני כמה ימים הרחתי אותו שוב, מתברר שמי שיושב חדר לידי מחזיק אחד כזה בחדר שלו, ובגלל אורח עם ריח לא נעים במיוחד הוא הפעיל אותו באופן יזום כך שכל החלל התמלא בריח. גם בבית אסרתי על בעלי להשתמש בספריי לשירותים, ועל העוזרים להשתמש בחומר לניקוי שטיחים. אפשר להשתנק מהריח הזה! (רlנית).
9. אני לא יכולה לישון על הבטן כי אני מריחה את הסדינים, לא מרשה לבעל לכבס עם מרכך, מתרחצת רק בסבון בלי ריח, ספריי שירותים או דאודורנט או בושם – אין על מה לדבר! נוזל לשטיפת רצפות? נורא! אף אחד לא מעז לשטוף לידי! ואצלי זה סיוט כי מריחות אני מקיאה..ישר מקיאה.. (נעמוש האחת)
הריון זה חם: "אני רוצה להיקבר בבית עם המזגן"
לפעמים יש לך תחושה, שעם הבטן תסתדרי, את הצרבות תקבלי ואפילו עם המשקל החדש תתמודדי , רק החום הנוראי הזה. זה כבר קצת יותר מדי.
4. "אני ענקית. אני בקושי הולכת. אני מרגישה כאילו תקוע לי משהו בין הרגליים. אני כל הזמן עייפה. אני ישנה עם מאוורר תקרה, מאוורר רגיל ומזגן, ואיכשהו עדיים חם לי!" (fairytale).
5. "חודש תשיעי והחום הזה לא הולכים ביחד. אני רוצה להיקבר בבית, במזגן, עד הלידה" (קשיו בבטן)
6. התחילו לי בצקות. כואב לי האגן. חם לי. רטוב לי. כבד לי. לא נגמרות לי הכביסות. והצירים האלה גומרים אותי! (מנשאים לתינוק)
קיטורי זוגיות: "אני לא מסוגלת לסבול את הדאורדורנט שלו"
הוא באמת משתדל. מתאפק עם בדיחות על הבטן, מנסה להשביע כל קרייבינג עוד לפני שהתעורר ואפילו מביא לך מתנות. אז איך יוצא שדווקא הוא סופג את כל האש?
10."בעלי החמודי ממש רוצה לפנק. הוא היה באילת ורצה לקנות לי מתנה, אבל הוא כזה טמבלול שכולם עובדים עליו, והוא קנה סתם דברים שעלו יקר, ממש כאב לב... בהתחלה ירדתי עליו (זה מה שקורה כשמראים לי דברים בשלוש לפנות בוקר), אבל בסוף אמרתי לו תודה. אגב, מתי הבעלים לומדים לא לקנות צעצועים עם בטריות? מה אין לי מספיק רעש בבית גם ככה?" (אמא בוורוד).
12. "הוא כל הזמן משתמש באותו דאודורנט, ואני לא מסוגלת להריח אותו מאז שאני בהריון. הגליתי את הדיאודורנט לדלת הכניסה של הבית, שישים לפני שהוא יוצא, אבל הוא מעצבן וחייב לשים גם לפני השינה, אני פשוט מסוגלת כבר לקפוץ מהחלון! חוץ מזה, אתמול הבן שלנו אכל קבב לארוחת ערב, ואחרי זה שטף ידיים עם בעלי ובא לשבת איתי. הריח של הקבב מהידיים שלו הטריף אותי, ובעלי פשוט לא הבין מה הבעיה בזה שהוא שטף לו את הידיים בלי סבון (דומבוש).
לכולם יש מה להגיד: "יש לך בת? היא תוכל לעזור לך עם הבן שיבוא"
"הגיהנום הוא הזולת", אמר סארטר, וזה עוד בלי להיות בהריון אפילו יום אחד. נראה אותו מזיע בלחות של אוגוסט עם בטן ענקית, ועוד שומע מאנשים "מה, עוד לא ילדת?" או "התנפחנו, הא?". אנשים זרים מרגישם חופשי לחלוק איתך עם משנתם בנוגע להריון, ללידה, או סתם להפחיד אותך בסיפורים מז'אנר "חכי חכי". ומכיוון שאת שומרת חוק, את יכולה רק להתלונן על זה בשקט.
13. כששואלים מה יש בבטן ואני אומרת "בת", יש מי שמעקמים את הפרצוף, יש מי שמנחמים ואתמול מישהו אפילו אמר לי: "איזה יופי, היא תוכל לעזור לך לטפל בבן שיבוא אחריה". ויש עוד שלל תגובות חסרות טעם ומעצבנות שאני לא מבינה מאיפה אנשים מביאים את החוצפה לשחרר" (fairytale).
14. אני עובדת בקומה גבוהה, יש לנו 5 מעליות, ובכל מעלית יש שלט מפורש שאסור לדבר בטלפון נייד. בשבוע האחרון מצאתי את עצמי מתווכחת עם שתי נשים חוצפניות שדיברו בטלפון. ביקשתי בצורה יפה לסיים את השיחה, ואחת פשוט התעלמה ממני עד שהתחלתי לצרוח עליה. אני והבייבי שלי לא צריכות לספוג את כל הקרינה הזאת! ממש נכנסתי לאטרף של בכי... (צופציקית3)