ניסית לפתוח את הדלת של הבית עם השלט של האוטו? נסעת לסופר במיוחד כדי לקנות שמנת וחזרת עם פצפוצי אורז? חיפשת שעה את הנייד בזמן שהיית עסוקה בשיחה – בנייד? לא, את לא משתגעת, וגם עד שיתחיל האלצהיימר יש עוד כמה שנים טובות. פשוט לקית באחת התסמונות הכי מפדחות שיש לנשים, אחרי בריחת שתן– טמטמת הריון.
למרבה הצער, הטמטמת לא נשארת בחדר הלידה, אלא מלווה אותך חודשים ארוכים לאחר מכן – ויש שיגידו שהיא לא עוזבת לעולם. כל מי שהייתה בהריון בחייה יכולה לספר על פדיחות איומות ותאונות קטנות שקרו לה בתשעת החודשים הללו (וגם קצת אחריהם, אבל טפשת-אמהות זה סיפור בפני עצמו), ואפילו למחקר יש הסבר אבולציוני משכנע במיוחד לתופעה.
אז כדי שלא יתפסו אותך שוב מוזגת קולה לקפה במקום חלב, או דוחפת במשך כמה דקות דלת שפירוש כתוב עליה "משוך", קבלי כמה טיפים שיעזרו לך לעבור את ההריון הזה בהצלחה.
"לכבות את המזגן, לכבות את המזגן, לכבות את המזגן"
1. עזבי אותך ממולטי-טאסקינג. נכון, זו הגאווה שלנו, ואין דבר יותר מספק מלהצליח לשטוף כלים, לטגן חביתה ולענות לשלושה מיילים, וכל זה בזמן שאת מנענעת עת העגלה עם הרגל. אבל העובדה היא שכשעושים כמה דברים במקביל פשוט לא עושים אף אחד מהם כמו שצריך. ואם את מנסה להכין רשימת קניות, למשל, בזמן שאת בשיחת טלפון, אל תתפלאי אם אחר כך יהיו לך בבית שלושה מרככי כביסה ואף לא קרטון חלב אחד. תתרכזי, אישה!
2. ערבבי את החושים. ככל שיותר חושים משתתפים באירוע מסויים, כך קל יותר לזכור אותו, כי "הנטל" מתחלק ביניהם. למשל, אם את פוגשת אמא בגינה, ואתן מציגות את עצמכן, תסתכלי עליה בזמן שהיא אומרת את שמה (כדי להפעיל את חוש הראייה), לחצי את ידה (כדי לעורר את חוש המישוש), חזרי על שמה בקול רם ("נעים מאוד, תקווה, אני שולה. תגידי, תקווה, איך קוראים לבן שלך?" – כדי לאמן את חוש השמיעה) ואפילו נסי להפעיל קצת את חוש הריח, ולראות אם את מזהה באיזה בושם היא משתמשת, כדי שתהיה עוד נקודת אחיזה לזיכרון.
3. שנני, זה עוזר. לא, אנחנו לא מצפים שתהפכי לאיש הגשם ותסתובבי בעולם כשאת ממלמלת "לכבות את האור בשירותים. לוודא שסגרתי את הגז. לבדוק שלא השארתי את הבוילר פועל", אבל אימוץ של כמה משפטי מפתח – כמו, למשל, "ארנק-מפתחות-סלולרי" לפני כל יציאה מהבית, או "טיטולים-מגבונים-בגדים להחלפה" לפני כל יציאה שכוללת את התינוק, יכולים לחסוך לך הרבה פדיחות ומכות על המצח.
4. תכנני את סדר היום שלך מראש. אם את מתקשה לזכור משימות, התחייבויות ודברים שאת צריכה לקנות, הפתרון הכי טוב הוא פשוט להיות ייקית. להכין רשימות ביומן, למחוק דברים שביצעת ולתכנן לפחות יום קדימה. נכון, זה מוציא אותך לחוצה ואנאלית, אבל אם את לא מצליחה לזכור דברים הכרחיים, את לא יכולה להרשות לעצמך את הלוקסוס של "לזרום".
עשי לעצמך טובה, אל תתכחשי למצב
5. השתמשי בדמיון. כשאת חושבת על דמיון, בדרך עולות לך סצנות משר הטבעות, או פנטזיות בהקיץ. אנחנו מדברים על דמיון הרבה פחות מסעיר, שלא לומר: משעמם רצח, אבל מאוד חיוני. לפני שאת מתחילה את היום – ולא משנה אם את בבית וצריכה לזכור רק כמה שיחות טלפון ולהעביר את הכביסה מהמכונה למייבש, או יוצאת ליום סידורים של בנק-טיפת חלב-דואר-סופר, נסי לדמיין לעצמך ביום את ההתרחשות, בפירוט רב ככל האפשר. כך יהיה לך מעין תסריט כתוב בראש, שכל חריגה ממנו תדליק לך נורה אדומה ותגרום לך לבדוק מה שכחת.
6. לכי על אסוציאציות. למוח האנושי הרבה יותר קל לזכור דברים שיש להם מספר הקשרים. לכן חרוזים, שיר קטן או כל קישור פרטי אחר שתעשי בין כמה דברים שאת צריכה לזכור יעזור לך לא לשכוח אף אחד מהם. קצת קשה לתת דוגמה, מכיוון שההקשרים אמורים להיות לקוחים מהעולם הפרטי שלך, אבל אם למשל את צריכה לקנות מוצצים וגם לשלם את חשבון החשמל, צרי לך בראש את הצירוף "מוצץ-חוצץ", שיזכיר לך את הקלסר שבו מתוייקים החשבונות, וכך גם אם תזכרי רק פעולה אחת מהשתיים, רוב הסיכויים שהצימוד הטפשי שהמצאת יזכיר לך גם את הפעולה השנייה.
7. אל תתכחשי למצב. להיות שכחנית ומפוזרת, במיוחד אם בעבר לא היית כזו, זה לא כבוד גדול – אבל ממש לא בושה. אל תתביישי להשאיר לעצמך פתקים ברחבי הבית ובארנק, לשים תזכורות סלולריות – וגם להודות כשאת עושה פאשלה בגלל בלבול או שכחה. זה מאוד משחרר, ויפנה את האנרגיות שלך לארגון ולסדר, במקום להסתרה והתפדחויות.
8. תפתרי תשבצים. תמיד צחקת על סבתא שלך, שפתרה תשבצים כי זה "חדר כושר ליזכרון"? ובכן, בפעם הבאה שהתינוק נרדם, במקום לרבוץ מול עוד תכנית בוקר, תפסי את העיתון הקרוב ונסי לפתור כמה הגדרות. ממש אפשר להרגיש את הגלגלים עובדים ומורידים חלודה, נכון?