אז עשית סקס (או ביקרת במרפאת פוריות), והנה – את בהיריון. מהרגע שאת מגלה שני פסים, יש לך עוד כמה חודשים טובים לפני שהנרתיק שלך ישמש להבאת התינוק לעולם, ובינתיים – את יכולה לעשות כמה סקס הריוני שאת רוצה. אבל האם את רוצה? אם ענית "לא ממש", את לא לבד. הנה כמה סיבות ותירוצים למה סקס בהיריון הוא לא זוהר, לוהט וכיפי כמו שעושים ממנו. מוכנה?
חם. לא, ברצינות. אם לאדם הסביר (וסביר, מבחינתך, הוא אדם שאין בתוך הרחם שלו אדם נוסף כרגע) חם מכדי לחשוב על פעילות נמרצת יותר מאכילת קרטיבים בשרשרת - למה שאת, בגילך ובמעמדך, עם כל הקילוגרמים החדשים וגוף החימום הפנימי הידוע בכינוי "העובר שלך", תעסקי בפעילות בין-סדינית שאינה כוללת רביצה תחת המזגן ומרתון קללות נמרצות?
לא נוח. בסדר, שמענו, יש תנוחות שבהן הבטן לא מפריעה. אבל גם בדוגי, הגביע הקדוש של ההריוניות באשר הן, הבטן שלך מתחככת במיטה. כשאת מעליו את לא יכולה שלא להידרש לסוגיות של כוח הכבידה ולחשב כמה דקות יעברו עד שאספקת הדם לאיבר שלו תיפסק וייגרם לו נזק בלתי הפיך ובכלל – ראיתם פעם פילים משתובבים? לא? כנראה שיש להם סיבה טובה.
את עצבנית. ריב הורמונלי סוער (כי בינינו, מי שם את הירקות במגירה הימנית? רק פושעי מלחמה!) יכול אמנם להיות יופי של טריגר למייק-אפ סקס שלא מעולם הזה - אבל בפועל, עוד לפני שנרגעת מהתקף הזעם שחטפת כשהבנת שהוא אוכל את הבמבה שתיים-שתיים, סביר שיגיע התקף בכי בגלל שמדור הנדל"ן היה לפני מוסף סוף השבוע – וקצת קשה להגיע למצב אינטימי כשאת חיה ברכבת הרים רגשית.
את ענקית. נכון, המטרה מקודשת. ונכון, יש כאלה שטוענים וטוענות בתוקף שגוף נשי בהיריון הוא התגלמות היופי ונזר הבריאה. בפועל, את מרגישה כמו קרנפה גרגרנית במיוחד – לא בדיוק המתכון לקריעת הבגדים מגופו של בן זוגך בהתקף תשוקה בלתי נשלט.
יש לך תופעות לוואי. הבחילה מונעת ממך להעניק מין אוראלי, ההפרשות מונעות ממך לרצות לקבל מין כזה, העצירות גורמת לך להרגיש שאם עוד משהו אחד ייכנס לגוף שלך במקום לצאת ממנו את תאבדי את זה סופית ובואי נודה בזה, לא בא לך לשזוף את עינייך בסימני המתיחה ובוורידים שיצאו לך בזמן שאת מנסה להתרכז בלגמור.
את מפחדת. את יכולה להיות בהיריון הכי תקין בעולם, בלי שום דימום ועם בדיקות מצטיינות החל מהבטא ועד הסקירה השנייה – אבל עדיין, את לא יכולה שלא לחשב את המרחק בין פתח הנרתיק שלך לראשו של התינוק, או לפחד שההתכווצויות בזמן שתגמרי יציקו לו באיזושהי צורה.
כי "צריך". בדיוק כמו שמייעצים להורים שבדרך לישון כמה שיותר, לצאת לחופשות ו"להספיק" כמה שיותר לפני שהבייבי מגיח, גם ההרגשה שכדאי לעשות סקס עכשיו, כי מי יודע כמה זמן יעבור עד שתחזרו לפעילות אחרי הלידה ממש לא תורמת לחרמנות – אלא בדיוק להפך.
את עייפה. בעצם, עייפה זה סוג של אנדרסטייטמנט. את גמורה, סחוטה, מותשת, נרדמת על הספה עם הסנדביץ' ביד עוד לפני שמתחיל "שש עם". היינו מציעים סקס בוקר, אבל אז את בדיוק בדייט סוער עם האסלה – בקיצור, לא בדיוק מצב אידיאלי להתפרעויות במאוזן.
את בחרדות. עם כל האושר, ההתרגשות והציפייה, ההיריון מזמן גם לא מעט חרדות. מה אם לא הכל בסדר, איך תהיה הלידה, מה יהיה אחר כך – וכשהראש כל כך טרוד ועסוק, קצת קשה לפנות מקום לחרמנות.
לא בא לך. גם את שמעת את "אגדת השליש השני"? את יודעת, זה שכבר אין בו בחילות אבל עדיין אין תחושת כובד (פחחח), ומאידך ישנו מומנטום הורמונלי מופלא שגורם גם לפריג'ידית שבנשים להפוך לשועלת מין שאינה יודעת שובע? ובכן, כאמור, המציאות עולה על כל דמיון.