הריון יפה לך: היכנסי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים
זכויות כמו של הגברים: מי ישמע איזו פנטזיה חתרנית!
הבאזז המטורף סביב בטנה המתעגלת של המנכ"לית הטרייה גורם לי לחוש שהנה אנחנו הנשים שוב יורות לעצמנו ברגל של התהליך שכל כך חשוב לנו, התהליך הזה שבסופו נצליח להגיע סוף סוף למצב בו זכויותינו וחובותינו יהיו שוות לאלו של הגברים. מי ישמע איזו פנטזיה חתרנית.
הזווית בה לעתים אנחנו בוחרות לתאר נשים קרייריסטיות, מובילות ומצליחות במשק, יכולה לתרום ולקדם את התהליך, אבל מצד שני, כפי שקורה עכשיו, היא עלולה לחבל בו ולשמר את התפקיד המסורתי שלנו – להיות כלי משחק על לוח השחמט המתוחכם, ושחמט כידוע הוא משחק בו משחקים עדיין בעיקר גברים.
לכל אחת ולכל אחד הזכות לבחור את מקום העבודה שלנו, את תחומי העניין, את המסלול המקצועי, את מספר הילדים ואת הדרך לגדל אותם, תזכירו לנו מתי בפעם האחרונה מישהי או מישהו בכלל ביקש לשמוע את דעת הציבור בנושאים האלה? ובכל זאת, כאשר מושא הדיון הוא אישה ועוד אחת עם בטן מתעגלת, דומה שצריך להביא אישור משפטי-רשמי שיוכיח שאנחנו גם אמהות טובות ומסורות, וכאלה שלא נגרום לילדינו נזק רגשי בלתי הפיך וחרדות נטישה שילוו אותם כל חייהם . הלו, האם גברים חזקים, מובילים ומצליחים נדרשו אי פעם - אפילו פעם אחת! - להראות שהם גם אבות מסורים? כמה כתבות התפרסמו לאחרונה בנושא גברים ה"מזניחים" את ילדיהם לטובת הקריירה? כן, ברור שהיו כתבות כאלה, פשוט אי אפשר למצוא אותן כרגע בגוגל, כנראה יש איזה באג.
הגיע הזמן שנחליט בעצמנו ועבורנו
בעידן בו אנחנו חיים (וחיות), יש מקום למיצוי עצמי מחד ולחזרה לשורשים ולמסורת מאידך. זה הזמן הנכון לוותר סוף סוף על הצורך הדביק הזה לאחידות בבחירות שלנו. זו ההזדמנות לצאת מהתחושה שעל מנת להצדיק את הבחירות שלנו אנחנו זקוקות לגיבוי של בחירות דומות על ידי כלל הנשים, ולהתעלות מעל הדרישה לראות כל בחירה שעשינו כבחירה היחידה שמחייבת את הכלל.
הדרך היחידה לצלוח את הקונפליקט האינסופי הזה של ריבוי התפקידים – אישה, אמא, רעיה, אשת קריירה, אשת חברה – היא להיות נאמנוֹת לעצמנו בצורה מלאה, ולעשות את הדבר הנכון ביותר עבורנו. לא עבור אישה אחרת, ובטח ובטח לא עבור גברים שאנחנו לא מכירות ולא יודעות בכלל על מה הם שחים. אנחנו נדע מהו הדבר הנכון לעשות כאשר נבחר אך ורק על פי תפיסת עולמנו שלנו, תחת האילוצים הספציפיים של חיינו הפרטיים והצרכים שלנו ושל היקרים לנו, כפי שאנו רואות אותם. ללא הסברים וללא הצטדקויות. זה לא אמור להיות מהפכני כל כך כשחושבים על זה.
אבל כל עוד נמשיך בבחישה האינסופית בקדירה ללא תחתית הזאת - חייהן של אחרות - נשמיע ביקורת נוקבת או מרומזת, ישירה או עקיפה, על הבחירות שלהן, ונמנע מלנקוט עמדה דומה על בחירותיהם של גברים מובילים – אנחנו בעצם מכריזות בקול גדול שאנחנו בוחרות לשתף פעולה עם המושכים בחוטי המריונטות שלנו – הגברים.
*ענת מישר היא יועצת עסקית המתמחה בשימור העסק והקריירה בתקופת ההריון וחופשת הלידה
>> רוב היולדות בישראל לא יכולות בלי אפידורל: פאנל מיילדות מספר לנו עלינו