אז בין הביטחון, הכלכלה והמחאה החברתית (זוכרים משהו כזה?) גם לנו יש כמה דרישות שכבר הרבה זמן יושבות לנו בבטן (אמנם כבר צעקנו אותן לא פעם, אבל אף אחד לא באמת הקשיב). חלק מהדברים, אגב, נהוגים כבר שנים במדינות רבות ומתוקנות בעולם - אז למה שלפחות לא ניישר קו? אז עכשיו, שיש לכם אינטרס לאומי להקשיב לנו, תפתחו יומן ותתחילו לרשום:
אתם יודעים כמונו שאי אפשר לחזור לעבוד אחרי שלושה חודשים
1. הארכת חופשת לידה לחצי שנה. בתשלום, כן? עד שאנחנו מצליחות להתאפס על עצמנו, כבר נגמרת חופשת הלידה הרשמית ואנחנו צריכות להיפרד מהגור הקטן שכל כך זקוק לנו עדיין, להפסיק להניק ולשלם הון למשפחתון או מטפלת. ותנסו אתם להסתדר עם משכורת אחת כשכל ביקור בסופר מצריך משכנתא.
2. ואם אפשר, להתחיל אותה כבר בחודש תשיעי. לא בטוח שמישהו מכם היה בהריון לאחרונה, אבל לשבת מול מחשב עם בטן ענקית או לעמוד כל היום על הרגליים זה לא ממש הגיוני. תבינו שגם ככה קשה לנו להתרכז, ותיכף נצטרך לקום בלילות. זה הזמן הפנוי היחיד שיהיה לנו בקרוב.
3. ואם כבר חודש תשיעי - אז לעבוד שעה אחת פחות. לעבוד במשרה מלאה כשאת בעצמך מלאה זה על גבול הבלתי אפשרי. כמו שיש לנו "שעת הנקה", תתחשבו ותנו לנו גם "שעת חודש תשיעי". זה ישתלם לכם, אתם תראו.
4. תגמולים שידרבנו עסקים להעסיק אמהות טריות. כל המחקרים מראים שאנחנו העובדות הכי יעילות שתוכלו למצוא, ויכולות להספיק עד 15:00 מה שאחרים (גברים?) לא מספיקים גם עד 19:00. כאלה אנחנו, קוסמות.
5. פינת הנקה בכל מקום ציבורי. אם אפשר, לא ליד השירותים או ביציאה מן המטבח במסעדה. השליש הראשון של ההריון עבר מזמן, וממש לא בא לנו שוב על הבחילות.
6. וגם פינות החתלה מסודרות. עם תו תקן שישמור על רמת היגיינה סבירה. לא יותר.
7. וכן, גם בשירותי הגברים. אם שכחתם, אנחנו כבר עמוק במאה ה-21.
8. סבסוד חיתולים. באופן כללי ובמיוחד כאלה שהן ניו בורן – שהשימוש בהם הכי אינטנסיבי ומשום מה אף פעם אין עליהם מבצעים. חיתולים זה עסק יקר.
9. אגב, גם תחליפי החלב הם עסק לא זול. וכשמדברים על מוצרי יסוד בפיקוח, נראה שאין מוצרים יותר "יסודיים" מזה. ותהיו בטוחים שאף אחת לא תניק פחות אם המחיר שלהם יהיה נגיש ושפוי יותר.
חנייה שמורה להריוניות
10. יועצת הנקה חינם לכל יולדת. עם כל הכבוד ליועצות ההנקה בתינוקייה, כולנו יודעות שזה ממש לא מספיק. מדובר בשירות מקצועי, ממש כמו אחות טיפת חלב או רופא ילדים. לא כולנו בוחרות להניק, אבל מי מאיתנו שכן רוצה, צריכה שתהיה לה את ההזדמנות והעזרה המקצועית מבלי שתצטרך להוציא על כך הון.
11. חנייה מיוחדת מחודש תשיעי. כי זה לא פשוט לחפש שעות חנייה כשאת חייבת פיפי בכל רגע נתון, וגם לא ללכת קילומטרים עם רגליים נפוחות ובטן שעושה שמות לשיווי המשקל שלך.
12. וגם חניות מסומנות שמיועדות לאמהות עם עגלות. נכון שיש חניות כאלה במרכזי הקניות הגדולים, אבל זה לא חכמה - כי הם ממש רוצים שנבוא אליהם ונבלה בהם את הימים הארוכים של חופשת הלידה הקצרה. אבל מה עם קופות החולים, נגיד? ובמקומות ציבוריים אחרים? במדינות רבות בעולם יש חניות ייעודיות המסומנות בעגלת ילדים, מתוך ההבנה הבסיסית שלפתוח עגלה באמצע מגרש חנייה זה לא ממש בטיחותי, וגם לא ללכת קילומטרים בגשם או בחום עם תינוק בן שבועיים.
13. קנס על הערה על הנקה בציבור. במקרה הזה, הכי פשוט לפתוח קו חם למניקות, כמו זה שקיים במדינות מתוקנות בעולם, בו נוכל להתלונן על אנשים חסרי רגישות שלא מבינים למה אנחנו צריכות להניק להם מול העיניים. נשמח להחמרה עם בעלי עסקים שמבקשים מאיתנו לעזוב את החנות, בית הקפה או המסעדה. בעצם מאסר על תנאי, אם אפשר.
14. מדרכות מתוקנות. כי לפעמים זה מרגיש שסיבוב תמים בעיר עם העגלה הופך לטרק במעבר הגיהינום. מדרכות שבורות וצרות הן סכנת נפשות. ואם כבר מטפלים במדרכות, זה הזמן לחשוב גם על הרוחב שלהן: ישראל היא מעצמת פוריות, ואתם כבר צריכים להכיר בעובדה שיש פה לא מעט תאומים עם עגלות.
15. הריונית בלי תור בבית מרקחת. ממש כמו אימהות לילדים עד גיל 3, שלא צריכות לקחת מספר בתור, גם הריוניות עייפות, כבדות ובעלות מערכת חיסונית חלשה, מסיבות מובנות ישמחו לסיים את כל ענייניהן הדחופים ולהתעופף במהירות האפשרית מחדר ההמתנה מלא המיקרובים. ותודה על ההבנה.
ותודה גם לחברות היקרות ממאמזון