"הזדמנות נהדרת עבור נשים"
מארי סמית' (שם בדוי), צלמת אמריקאית שהחליטה לאחרונה לפנות לפונדקאית, היא אחת הדוגמאות לכך. אחרי שנים של קשיים כלכליים והרבה מאמצים הצליחה סמית' (37) להזניק את הקריירה שלה ולהפוך לצלמת מבוקשת, אלא שאותה הצלחה הגיעה לצערה לצד התובנה שהיא מעוניינת בילדים משלה ואלו הן שנותיה האחרונות להיכנס להיריון. "אם אכנס להיריון אני יכולה להיות מושבתת מעבודה למשך שלושה או ארבעה חודשים. אנשים עשויים לשכוח ממני. אני חייבת להיות שם בחוץ, ליצור באופן מתמיד ולהיראות".
בשיאה של ההתלבטות שוחחה סמית' עם חברתה, אישה העומדת, במקרה, בראש סוכנות פונדקאות בקליפורניה. סמית' העלתה את רעיון הפונדקאות בהומור, אלא שהבדיחה נשמעה פתאום כמו רעיון לא רע בכלל - ולפני חודשים ספורים החלה הצלמת בחיפושים אחר אישה שתישא את בנה ברחמה תמורת תשלום נאה שנע בין 80 ל-150 אלף דולרים.
סיפורה של סמית' אינו המקרה היחיד של מה שזכה לכינוי "פונדקאות חברתית". אותם מקרים מתרבים, של נשים הפונות לפונדקאות מטעמים שאינם רפואיים, הוגדרו בחודש האחרון בתקשורת האמריקאית כ"סוד הכמוס ביותר בתעשיית הפוריות". "זאת הזדמנות נהדרת עבור נשים לקבל טווח נרחב יותר של אפשרויות", אומרת ד"ר ג'ונטי, חברתה של סמית' ובעלת סוכנות הפונדקאות "Conceptual Options" בראיון לרשת ה-ABC, "יש לנו נשים שחוששות להיות בהיריון, וגם כאלה שעובדות בתעשייה שבה המראה חשוב מאוד ולכן הן רוצות להימנע מהשינויים שעובר הגוף בתקופת ההיריון".
לא יכולה להרשות לעצמה להיות בהיריון
למעשה, לא מדובר בפעם הראשונה שרעיון "הפונדקאות החברתית" עולה לכותרות. כוכבות הוליוודיות לא מעטות, כמו שרה ג'סיקה פרקר, ניקול קידמן ואליזבת בנקס, שכרו בשנים האחרונות פונדקאיות. ריבוי השימוש בפונדקאיות בהוליווד הכתיר את התופעה כטרנד מוכר בביצה, והעלה השערות לפיהן לא מדובר בבעיות פוריות של אותן נשים, אלא בניסיון להימנע מפגיעה בקריירה. אבל בעוד שבעבר היו אלה השערות שהתייחסו לאוכלוסייה הספציפית בלבד, כעת מסבירים הרופאים שמדובר בתופעה שמתפשטת גם מחוץ להוליווד.
"אני מכנה את זה פונדקאות מעצבים", אומרת ד"ר לורי ארנולד, רופאת פוריות מסן דיגו, ומספרת שנתקלה במקרי פונדקאות של נשים ש"לא רצו להשמין", במקרה של אצנית שעמדה בפני מרתון ובמקרה של קולגה רופאה ש"לא ממש יכלה להרשות לעצמה להיות בהיריון" בשל עבודתה. גם ד"ר ויקן שאחקיאן ממרכז הפוריות של לוס אנג'לס סיפר כי עד כה ראה כ-20 מקרים של פונדקאות חברתית. "אני לא שואל את המטופלות האלה יותר מדי שאלות, כי אני לא רוצה שהן יחושו שאני שופט אותן", סיפר.
אז איך זה עובד? ד"ר גד לביא, רופא ישראלי המנהל את הקליניקה לטיפולי פוריות ופונדקאות New England Fertility בקונטיקט שבארה"ב, שנתקל גם הוא בכמה מקרים כאלה, מסביר. "רוב הנשים רוצות ללדת את הילדים שלהן בעצמן וגם לא יכולות להרשות לעצמן לשלם את הסכומים האלה. מתוך 150-200 מקרים של פונדקאות שאני מבצע בשנה, אני יכול לספור 5-10 מקרים כאלה", הוא אומר ל-mako, "אבל גם באותם מקרים שבהן נשים פשוט לא מעוניינות להיכנס להיריון, הן בדרך כלל לא מגיעות לרופא ואומרות: 'לא מתאים לי כרגע היריון' או 'אני מפחדת להשמין'. אם הן רוצות למצוא פונדקאית ולהימנע מהיריון הן בדרך כלל יציגו סיבה כלשהי שפשוט נראית קצת מופרכת. למשל: מישהי עשויה לומר שהיו לה כאבי גב בהיריון קודם ושהיא חוששת לסבול מזה שוב, מישהי שטסה הרבה בעולם או שטסה למדינות עולם שלישי ומפחדת להידבק במחלות. במקרים מסוימים הזוג מתאר מגבלה רפואית כלשהי מבלי לספק אינדיקציות ברורות לגביה. למשל: יש נשים שעברו טיפולי פוריות ללא הצלחה בעבר אבל לא ברור שהיא לא יכולה באמת לנשוא ילד בבטנה, ישנן נשים שלוקחות תרופות שיש איזשהו סיכון לעובר, כמו תרופות נוגדות דיכאון למשל, או כאלה שעברו הפלה בעבר. יש גם כאלה עם פחד לא מוסבר למות בזמן ההיריון".
ד"ר לביא מסביר כי הפונדקאות בארה"ב חוקית ברוב המדינות. "בניגוד לנהוג בישראל, שם כל תהליך פונדקאות צריך לעבור דרך הוועדה לנשיאת עוברים בישראל, פה בארה"ב אין בעצם צורך להסביר את הסיבה לבחירה. כל עוד יש חוזה בין הפונדקאית להורים שמסדיר את כל התהליך - אין הבדל אם עושים את זה מסיבה כזאת או אחרת. יש דרישות בסיסיות מהפונדקאיות, כמו קריטריונים של ההיסטוריה הרפואית שלה למשל, אבל גם זה למעשה לא מעוגן בחוק". ד"ר לביא מסביר כי הוא אינו מתערב בשיקולי בני הזוג. "התפקיד שלי הוא לא לוודא שהם אכן לא יכולים להביא ילדים בשום דרך אחרת, אלא רק לתת להם את כל האינפורמציה הרלוונטית כדי לעזור להם להחליט. יש מקרים שבאים זוגות באופן מאוד ברור ובוטה אחרי שכבר החליטו בוודאות שהם רוצים לחפש פונדקאית. במקרה כזה אני לא כל כך מנסה לשנות את דעתם. בסופו של דבר קשה לשים את עצמך במצבם".
בארץ: תופעה נדירה אך קיימת
האם תופעת "הפונדקאות החברתית" תגיע גם לישראל? תתפלאו, אבל גם בארץ היא כבר מתרחשת – גם אם לעיתים רחוקות. מינה יולזרי, שותפה ב"פונדקאות המרכז להורות", מספרת כי בשל הוועדה לנשיאת עוברים הישראלית המפקחת על הנושא בקפידה - לא תתאפשר פונדקאות כזאת בישראל, אבל זה לא אומר שהיא לא תתאפשר בחו"ל. "הוועדה בארץ מאוד מקפידה לא לאפשר לזוג פונדקאות עד שניסו את כל האפשרויות, כולל הפרייה חוץ גופית, ומאשר פונדקאות רק כשישנם ממצאים ברורים שהזוג לא מסוגל להביא ילדים בדרך אחרת", היא מסבירה. עם זאת, היא גם מודה שגם אליה פנו בעבר זוגות ישראלים שרצו להימנע מהיריון בדרך הקונבנציונאלית.
"היו מקרים בעבר בהם פנו אליי נשים בנות 43-44 שנישאו לגברים צעירים יותר שרצו ילדים אבל לא רצו 'לקלקל' את גופן. הן היו נשים מוכרות ויפות וביקשו למצוא פונדקאית. באותה שנה לא היו פתוחות בפנינו אפשרויות של פונדקאות בהודו, למשל, ולכן באותו הרגע הבהרתי להן שהן צריכות לוותר כי אין להן שום סיכוי לעבור את הוועדה", היא אומרת ומספרת שכעת, כשאפשרויות של פונדקאות במקומות כמו גיאורגיה והודו נפתחו, היא דווקא כן מטפלת בזוג כזה, שטרם ניסה את כל האפשרויות על מנת להיכנס להיריון משלהם. "פנה אליי לאחרונה זוג שניסה להיכנס להיריון באופן ספונטני ולא הצליח. כשהם ראו שזה לא עובד, הם החליטו שאם זה לא קורה בדרך הטבע, כנראה שהאישה לא אמורה להיכנס להיריון. הצעתי להם לעשות הפרייה חוץ גופית אבל הם חוששים שהפרייה בדרך לא טבעית לא תתאים לגופה ויסכן את האישה ולכן אני מחפשת להם כרגע פונדקאית בחו"ל".
"עשירות ישלמו לעניות שילדו בשבילן? מה זה אומר על החברה שלנו"
הפנטזיה להביא לעולם את הדור הבא מבלי לעבור את תשעת חודשי חוסר הנוחיות, אם נודה על האמת, קיימת אצל לא מעט נשים. אבל גם מהפתרון שמצאו אותן נשים שיכולות להרשות לעצמן עולה ניחוח רע של מוסר לקוי: במקום ללדת בעצמן או לאמץ ילד - לשלם למישהי אחרת, אחת שכנראה צריכה את הכסף הזה, שתסבול במקומן.
"אם מישהי עושה אותה מתוך אלטרואיזם ורצון לעזור לחברה שסובלת מבעיה או לזוג הורים חד מיניים – זה מבורך", מדגישה רונית פיסו, רכזת פרויקט נשים וטכנולוגיות רפואיות בעמותת "אישה לאישה", את ההבדל בין פונדקאות כזאת לפונדקאות מסחרית. "ברגע שנכנס האלמנט הכלכלי לתמונה, שבו אישה פונה להיות פונדקאית בשביל הכסף - כאן מתחילה הבעיה. פונדקאות מסחרית, שבה מציעים לאישה להשכיר את הרחם שלה תמורת כסף שתשלם לה מישהי אחרת, שיכולה להרשות לעצמה, זה שווה לסחר באיברים וסחר בגוף. בהרבה מהמקרים סכומי הכסף הגבוהים קורצים לפונדקאיות, אבל כשהן מתחייבות לכך הן לא תמיד מבינות עד הסוף במה זה כרוך. במקרים מסויימים העובר לא נקלט ולכן הן עוברות טיפולי פוריות ולא מקבלות את שכרן. בנוסף, לא רק שהרחם של הפונדקאית 'מושכר' לטובת העניין, הפונדקאית עצמה מוגבלת לפעמים בהסכם בשאלות כמו – אם תאכל כשר או לא כשר והאם מותר לה לקיים יחסי מין במהלך ההיריון. בסופו של דבר, אנחנו לא רוצים לראות מצב שבו עשירות משלמות לעניות או לנשים שצריכות את הכסף כדי שילדו במקומן, כי מה זה אומר על החברה שלנו?".