"אתמול היינו בטעימות לחתונה של אח של דודו. ישבנו כולנו מסביב לשולחן ואז אמא של דודו אמרה: 'אנחנו אומרים לבטי לא לאכול הרבה, אבל היא אוהבת לאכול'. המשפט הזה, שאני יודעת שלא נאמר בכוונה רעה, מאוד ביאס אותי. מאז אתמול אני מפחדת לאכול, לא נגעתי בכלום. בכל זאת, כמו לכל אישה בהריון, גם לי יש אישיו עם הגוף שלי".
"הרופא שלי הפנה אותי לדיאטנית, למרות שעד עכשיו עליתי רק 6 ק"ג, והבנתי שזה לא הרבה בשביל חודש שישי. הבעיה היא שעכשיו קיבלתי בשורה לא טובה, שמאד העציבה אותי: התקשרו אליי מהמרפאה ואמרו לי שככל הנראה יש לי חשש לסוכרת הריון. עכשיו אני צריכה לדבר עם הדיאטנית לא רק על המשקל אלא גם על התפריט החדש שאצטרך לעבור אליו: מה אסור ומה מותר לי לאכול.
"הדיאטנית ביקשה שאספר לה על סדר היום שלי ומה אני אוכלת. האמת? אין לי סדר יום. כשאני קמה בבוקר אני שותה את הקפה, חוטפת איזו ופלה, לפעמים לחמנייה עם גבינה או מרגרינה. בצהריים אני אוכלת מה שאני מבשלת לדודו, בדרך כלל שניצל ופירה ובערב עוגייה או יוגורט. בעצם מעדן. תכלס, הבנו שתינו שאני לא אוכלת ממש מסודר.
"דודו לא מבין שהוא חייב לעזור לי. 'אתה יודע שיש לי בעיה של סוכר ושאני צריכה לשמור', אמרתי לו. 'אבל לי אין בעיה של משקל', הוא ענה. הוא צריך להבין שאנחנו חיים באותו בית והוא חייב לעזור לי, אחרת אני בחיים לא אצליח לשמור ככה. 'אה, הבאתי לך גם פריכיות', הוא נזכר. יופי, באמת. תודה".