כך הם מוצאים אותי, אבא לעתיד אובד עצות, ומרביצים בי תורה: מכרים, ידידים, עמיתים לעבודה, הורים ותיקים וצעירים – כולם, מסתבר, הם סופר נני וונביז.
אודה ולא אבוש: אני שואל, חוקר ומנסה לקבל כמה שיותר מידע מאחרים. החיים לימדו אותי שזו דרך טובה יותר מכל ספר ומכל קורס. אלא שהסיטואציה מבלבלת למדי. נדמה שבבת אחת עברו כל שיחות הסלון להיות מרוכזות רק בנושא אחד. הקושי מתחיל כשלכל אחד מהחברים יש את הדרך שלו, זו שהוא בטוח ומשוכנע שהיא-היא הנכונה ביותר. כמו מה, למשל? הנה 10 הטיפים הכי נפוצים שקיבלתי בינתיים והיד עוד נטויה.
"תיזהר שלא תקבל הודעת טקסט על כל גרעפס"
1. "תהיה מוכן שהיא תכעס עליך ואל תתרגש מזה. זה לא אתה, אלא ההורמונים, כן?" וואלה. כי אני חשבתי לתומי שקניות בסופר, שתי מכונות כביסה ביום, שטיפת כלים, ומרק עגבניות אחד הם סיבה מצוינת לריב ולבכי היסטרי.
2. "אחרי הלידה תחזור לשגרה כמה שיותר מהר, ותנהל את העניינים מרחוק. ברגע שהיא תזהה שאתה יותר מדי מעורב - תתחיל לקבל הודעת טקסט על כל גרעפס". אני מסכים שאין שום סיבה לקבל סמס על כל שיהוק. סתם יקר. בשביל זה המציאו את הווטס אפ.
3. "קח חופש מהעבודה ותחווה את הימים הראשונים אחרי הלידה כמו שצריך". אין ספק שהפסקה מזרם האי-מיילים הבלתי פוסק תאפשר לי להיות באמת נוכח בסיטואציה, אבל מצד שני בתור מי שהאייפון מחובר לו ליד ימין רוב היממה, קשה לי לדמיין את כל השעות האלה בלי לעדכן את הפייסבוק, להעלות תמונות לאינסטגרם או לפחות לעשות איזה צ'ק אין קטן בתינוקייה.
4. "קח בחשבון שברגע האמת לא הכל מתנהל לפי תוכנית הלידה שהכנת מראש. החוכמה היא מצד אחד לעמוד על שלך מול הצוות ולא לוותר ומצד שני להישאר מנומס". בתור היחיד בחדר שלא סובל מצירים או נמצא באמצע משמרת אני מבין שזה לגמרי הולך להיות הג'וב שלי.
5. "אתה חייב לצלם בחדר לידה, שיהיה מה להראות בסרט בר מצווה". נו באמת, אתם כבר מכירים אותי. יש יותר סיכוי שאשתי תצליח לחייך באמצע צירי הלחץ מאשר שאני אקליט בלי להרטיב בדמעות את המצלמה.
להעמיד פנים בין הסדינים?
6. "אחרי הלידה תווסת את זרם המבקרים". אז נכון שלחברים ולמשפחה יהיה מספיק זמן לבוא לבקר ובטח שהייתי שמח להיכנס לתוך בועה רק עם שתיהן. מצד שני - נדמה לי שדרישת שלום מהעולם החיצון בדמות ביקור אחד או שניים בשבוע תוכל להיות משב רוח מרענן ושונה משגרת הפיפי-קקי-שינה-הנקה, לא?
7. "מה שלא יקרה, אל תראה שאתה מתעורר מהבכי של התינוקת בלילה. פשוט תסתובב לצד השני ותמשיך לישון" ואני חשבתי לתומי שהעמדת פנים בין הסדינים היא העבודה שלכן.
8. "תנסה לקחת בפרופורציה את מה שאומרים לך בטיפת חלב". רגע לפני שאני נופל שדוד לרגליה של הסטטיסטיקה והופך להיות עבד נרצע של גרפים ואחוזונים מזכירים לי גם הלחוצים שבאבות שאף עובר לא קורא ברחם ספרים על התפתחות, וגם במקרה הזה - האינטואיציה יכולה לנצח כל מחקר.
9. "תטעם חלב אם". יש אינסוף אגדות על כמה זה בריא, מלוח, מתוק או שמנוני אבל אם להגיד את האמת אלו בעיקר תירוצים. זה פשוט מאוד-מאוד מסקרן.
10. "אל תקשיב לכל מה שאומרים לך". האמת? העצה הכי טובה שקיבלתי עד כה. אני בכל אופן בחרתי להקשיב לכולם אבל לעשות וליישם רק את מה שנכון בשבילי. בואו נקווה שזה באמת יעבוד.
לטור הקודם של יאיר הנר: "אני יודע איך הבת שלי תיראה"