אוקיי, זה לא הולך להיות פשוט. אני יודע שיש ציבור גדול מאוד של הורים, בעיקר אמהות, שמוכנות להישבע בשמו של "סודותיה של הלוחשת לתינוקות" ויש סיכוי שאני עומד להקים עלי קהילה לא קטנה, אבל מישהו צריך לנעוץ סיכה בבלון הזה, שהתנפח למימדים חסרי פרופורציה. סליחה מראש.
קיבלנו את הספר במתנה ללידה. ההצלחה שלו היא לא סוד וראינו גם חברות וקרובות משפחה שמדברות בעיניים בורקות על האופן שבו הוא שינה את חייהן. בהיותי אבא טרי, טרוט עיניים ועדיין בסוג של הלם קרב, החלטתי בעקבות ההמלצות החמות לנצל את הלילות בלי השינה לקצת חומר קריאה. קיבלתי עצבים כבר במבוא.
"אם התינוק מזיע כנראה שחם לו". וואלה
קשה להתייחס בצורה ידידותית לספר עצות שמחליט להשתמש בדברי הפתיחה כדי לנגח את נותני העצות האחרים תוך שהוא עמוס בדברי הלל ושבח עצמיים. לכתוב כבר בהתחלה שיש הרבה יותר מדי עצות ונותני עצה ושאסור להקשיב לאחרים כי חלק מהנאמר שם הוא "קשקוש", ושיש לשמוע רק לה, ללוחשת, ישר מעורר חשד וציפיה לפופוליזם ודמגוגיה זולה שיבואו בהמשך. "קחי בחשבון את כל הדעות, אך היי זהירה בבואך להחליט עם מי את מתייעצת ומה את קוראת. היי מודעת למה שהמקור המסויים מנסה 'למכור' לך", נכתב שם. כן, כמו ספרים, למשל.
הגאווה הגדולה של הלוחשת היא היכולת להבין מה התינוק מנסה להגיד לנו בשפת הגוף ובקולו, ודרך זאת לדעת מה דרך הפעולה ההורית הנכונה. ואמנם, הספר מציג אבחנות מהפכניות, לדוגמה: אם התינוק מפהק – כנראה שהוא עייף; אם ראשו נשמט והוא "מנקר" – כנראה שהוא עייף; אם הוא מנסה למצוץ יד – כנראה שהוא רעב, או שסתם מתחשק לו למצוץ; אם השפה התחתונה רועדת – כנראה שקר לו; אם הוא מזיע וסמוק – כנראה שחם לו; אם הוא פלט הרבה – כנראה שאכל יותר מדי. תכל'ס, איך הייתי מגיע למסקנות האלה בלי לקרוא.
אבל רגע, יש עוד: אם התינוק בועט ברגליים ומנופף בזרועות – כנראה שהוא עייף. אחלה טיפ, אלא אם כן קראתם שתי שורות מאוחר יותר, שם היא מפרשת שאם הוא בועט ברגליים ומנופף בזרועות – כנראה שהוא עצבני מעודף גירויים. וואלה יופי.
הספר מרחיק את האבא
כדי לעבות את היריעה מקפידה הלוחשת לטרחן כל רגע בחיי היומיום ולחלק את הפעילויות לשלבים רבים, אפילו אם ניתן להסתפק בהרבה פחות. אחרי הכל, צריך לצקת איזשהו תוכן לתוך 250 העמודים ולתת מצג של עבודה מאומצת ומחשבה שהושקעה. כך למשל בהסבר על העיסוי לתינוק, השלב השני מתוך עשרה (!) הוא "התכונני לקראת החוויה. שאלי את עצמך האם אני יכולה באמת להתרכז בתינוק שלי ולהקדיש לו את כל-כולי או שמוטב שאעשה זאת בזמן אחר?". מעבר לשמאלץ המובנה, הרי שאם לא כל דבר אחר - שאלת המוכנות לקראת הפעולה לפחות צריכה להיות השלב הראשון, לא?
עוד תוכלו למצוא בספר אמרות שפר כמו: "אכילה היא המקור העיקרי להישרדות האנושית". פילוסופיה כה מורכבת, ודאי משהו שקראה בעוגיית מזל. זה שלא שאין כמה טיפים שיכולים להתברר כמועילים, אבל אלה דברים שאפשר לשמוע גם מהסביבה הקרובה, ולא מצדיקים את הספר וההילה שנקשרה בו. יותר מהכל יש כאן ניצול של הבלבול, הלחץ, החרדה והמצוקה של אמהות טריות, במטרה לעשות קצת כסף.
נכון, יכול להיות שזה אני, יכול להיות שנשים מתות על השיט הזה ומה אני מבין מהחיים שלי בכלל. ובכל מקרה הספר לא עושה יתר מאמץ כדי לפנות לקהל האבות. זו לא רק בחירת המתרגמת להשתמש בלשון נקבה, במקום – לפחות בחלק מהמקומות – בלשון רבים. הספר פונה לנשים ובכך מרחיק את האבא שרוצה אולי לנסות ולהבין משהו ולהיות שותף בתהליך.
המחברת אף מציינת במפורש ש"לנשים, רצוי מאוד לדבר עם חברות טובות שעברו את החווייה... אצל גברים, שיחה עם חברים עשויה שלא להיות מספקת באותה מידה". על סמך את אומרת זה? העובדה שגברים יכולים לסיים בשתי דקות שיחה שתיקח לנשים חצי יום, לא אומרת ששיחה כזו לא יכולה לספק משענת לאב הרצוץ.
מי את שתיכנסי לי לארנק, גברת לוחשת?
העצה היחידה שכן ניתנת לאבא כלל לא קשורה להתמודדות עם התינוק. "קח חופשה בת שבוע או יותר מהעבודה", היא כותבת, "אם אינך יכול להרשות זאת לעצמך, חסוך כסף כדי להביא מישהי שתעשה את עבודות הבית". אם הבנאדם לא יכול להרשות לעצמו להפסיד ימי עבודה, למה את חושבת שהוא יוכל להרשות לעצמו לשכור עוזרת? ומי את שתיכנסי לו לארנק בדיוק?
הלוחשת לא מסתפקת באלה ומתיימרת גם לתת טיפים לעבודה על הזוגיות פוסט-לידה. לא אלאה אותך, גבר, קבל אחד חינם ממני: אם יום ההולדת של אשתך חל זמן קצר יחסית לאחר הלידה – נגיד חודש – אל תגיד: "כשהתחתנו הבטחתי לך שתהיי אמא עד גיל 32, מבחינתי אני פטור ממתנה השנה". אם תראה אותה אחר כך בועטת ברגלים ומנופפת בזרועות, איך לומר בעדינות – זה לא מעייפות.
יקיריי, אתם יכולים להקשיב לחברים, למשפחה ולנותני עצות מקצועיים - לכולם יהיה מה להגיד על הכל, כל הזמן. אבל בסופו של דבר הכי חשוב שתקשיבו לעצמכם. ותהיו רגועים - מה שלא תעשו, גם אתם תקלקלו את התינוק שלכם. זה הסוד הכי גלוי שיש.