מי שחשב שבעידן המודרני האינסטינקטים החייתיים שלנו נעלמו – טעה. אחרת אי אפשר להסביר איך נשים תמיד מרגישות, מהקצה השני של הבית, שהגבר התיישב על הספה ולקח את השלט. מדענים ופיזיקאים מכל העולם הצליחו לבודד אחרי שנים רבות את החלקיק האלוהי "בוזון היגס" אבל אף חוקר, בכל ההיסטוריה של האנושות, לא ידע להסביר איך אישה מצליחה לזהות בשבריר של שניה שגבר מתכוון לשבת על הכורסא ורגע לפני לצעוק לו "הורדת כבר את הזבל?!".
נראה כי במהלך ההריון רק מתעצמת תחושת חוסר הנוחות של האישה למראה גבר שליו, מול הטלויזיה עם קפה שחור ביד. עם השליחויות לפח הזבל ולמאפיה הקרובה כבר השלמתי, אך למיטב זיכרוני בשום מקום בכתובה לא חתמתי על קורס עיסוי עם התמחות בכפות הרגליים. נדמה כי בתקופת ההריון מפלצת המסאז'ים משתחררת מהאישה ולא יודעת שובע. ובצורה מפתיעה היא מתעוררת רק בשעות הלילה, רגע לפני שאומרים "לילה טוב".
ואתן הנשים כל כך חכמות, אתן יודעות שבשעה מאוחרת הפעולה היחידה שאנחנו יכולים לעשות עם האצבעות שלנו זה רק לזפזפ בשלט, אז אתן לא מטילות את הפצצה ישר אלא מפתות אותנו ולוחשות "אולי תלטף אותי? אולי תלחץ לי קצת על הגב?". גברים מנוסים כבר מודעים למר גורלם בשלב זה, אך לעומתם חסרי הנסיון לבטח יחשבו "היא ביקשה רק קצת... בכיף למה לא...", ולפני שיספיקו להוציא הברה, האישה תקפוץ מהמיטה ותוציא קרם גוף, קטורת, נרות ריחניים, נרות נשמה ונעימות מוסיקליות של עגורי בר בעונת הייחום. הלחיצות המבוקשות במהרה יהפכו למסאז' רקמות, עם הכוונות ספציפיות לכיוון העורף והרגליים עד שלבסוף האישה תירדם בשלווה והגבר יילך לשים קוביות קרח על הידיים החבולות.
סורי בייבי, האצבעות שלי הן כלי העבודה שלי
אני דווקא מאוד אוהב לעשות מסאז'ים. אני פשוט לא יכול כי אני עובד עם הלפטופ והאצבעות והידיים הם כלי העבודה שלי. חס וחלילה ויקרה להן משהו ואז מה אעשה? אני בסך הכל דואג לבית ולעתיד שלנו, זה לא שליגת האלופות תיכף עומדת להתחיל. וכמובן שאסור לסרב, הרי אם אסרב יתחיל שוב אותו מונולוג ידוע של "אתה לא סוחב את התינוק הזה תשעה חודשים!", "זה המינימום שאתה יכול לעשות!" וכמובן "אם לא הגנים והראש הגדול שלך אז לא הייתי נראית כמו טנק מרכבה!". הדרך היחידה להתחמקות מעבודת הפרך הזו ועדיין להישאר נשואים חוקית זה לטעון למחלה ולהודיע על נבצרות זמנית. זה כמובן יעבוד רק בפעמים הראשונות כי לאחר מכן יבקשו ממך טופס מחלה חתום על ידי נוטריון או שישכנעו אותך שעיסוי רק יכול להבריא אותך מהר יותר כחלק מריפוי ועיסוק.
כמובן שיש גם את הבוגדים בקרבנו. אותם גברים שנשותיהם מהללות אותם בשיחות בתי הקפה על כך שהם פשוט נהנים לעסות להם את הרגליים ואין ערב שהן הולכות לישון ללא עיסוי אבנים חמות. לידיעת הנשים, גברים כאלה הם הכי מסוכנים, לגבר לעולם יהיה אינטרס סמוי, אין מצב שבעולם שהוא יפנק אותך ככה בלי סיבה מוצדקת. בימים הראשונים של הקשר אנחנו הגברים עושים את זה בשביל סקס, ובימים של ההריון רוב הסיכויים שכדאי שתבדקי לו את החיובים של הוויזה כי ככל הנראה הוא הזמין אייפון 6 חדש.
אתה יכול למרוד אבל אין לך באמת סיכוי
כאמור, כניעה לרוע הגזרה היא האפשרות היחידה, הטעות הכי גדולה שגבר יכול לעשות היא להתנגד או להתאגד נגד המשטר – ואני מתכוון לעמידה אמיצה ולהצהרה ש"לא עוד! לא אלך כצאן למיטת העיסוי!". וכמו בכל משטר דיקטטורי, גם קריאת התנגדות זו תחוסל עוד לפני שתספיק להתרומם על ידי עונשים כפולים ומכופלים. בניגוד לקים ג'ונג און, הנשים לא צריכות לנקוט באלימות או לשלוח מטוסים, כל שעליהן לעשות הוא להתחיל לבכות ולגרום לך להצטער על היום שנולדת. כמו בכל סרט אימה, הרגע המפחיד אינו האקט הסופי אלא השקט שלפניו, הרגע שבו זוג עיניים בורקות מביטות אליך כאל מי שכרגע חיסל חיית מחמד, השפתיים מתחילות לרטוט ואתה יודע שלא משנה מה יקרה עכשיו, נמצאת אשם וסופך קרב. לא רק שאתה מחויב עכשיו לעשות את המסאז' הזה אלא שגם דנו אותך לביצוע כל עבודות הבית למשך שבוע, ואתה חייב להוריד את הכלב עם השלפוחית הרגיזה 4 פעמים ביום.
אתה יכול למרוד, אתה אפילו צריך למרוד, לפחות פעם אחת, כדי להבין מהי מכת מחץ שאין לך שום סיכוי להתמודד מולה. רק אז אולי תבין שההריון הזה הוא לא רק שלה ואתה לא סיימת את תפקידך רגע לאחר יריית הסיום. אתה צריך להפסיק להתלונן ולהתנחם בעובדה שזה רק תיזוזים ועיסויים, ואתה לא צריך לעבור תשעה חודשים בהרגשה שאתה סוחב כדור באולינג בבטן. אנחנו הגברים לא בחופשה מרגע הפליטה ועד הלידה, אנחנו חלק פעיל בתהליך, אבל מכיוון שפיזית התהליך קורה רק אצל אחד מבני הזוג, על השני להיות עוזר נאמן ולהתייצב כשצריך, כי בסיפור הזה אין עצירות או הפסקות לשתיה, ובמיוחד לא למין השני. אז קח את השמן, ותעסה את הגב שלה יום יום, תעסה את הגב שלה הרבה, לפחות עד שגם לך יכאב הגב, כמוה.
אבי לביאד, אב לשניים, מהנדס, סופר ואסטרונאוט בפרילאנס.