פעם אסור היה לצייץ שאימהות (או הורות) כוללת לא רק אושר. כולם היו צריכים לסבול בשקט, לבלוע את הקושי, אסור היה לדבר. בשנים האחרונות, לשמחתנו הרבה, הסכר נפרץ – ונשים רבות מוצאות נחמה בשיחה כנה עם נשים אחרות אודות המורכבות שבמשימה ההורית, וגם אודות החלקים הפחות פוטוגניים ופחות נעימים שלה.
אלא שעבור סיובן ריני, בלוגרית אוסטרלית, האימהות לקחו את זה את זה קצת יותר מדי רחוק. אל תטעו: ריני, אם לשניים, כותבת בגילוי לב על הקשיים שלה בהורות והיא לא מסתירה את הרגעים הכואבים או המבאסים. אבל בפוסט שכתבה בימים האחרונים היא מבקשת לשים סוף לתופעה שמעצבנת אותה מאוד: אימהות שמעיזות להתלונן כאשר יש להן רק תינוק אחד.
הפוסט, תחת הכותרת "מה שאני באמת רוצה להגיד לאימהות צעירות", פונה לנשים עם ילד אחד ולמעשה מסביר להן שאין להן סיבה להתבכיין, לפחות עד שיגיע הילד השני (שלא לומר השלישי והרביעי): "אתן יושבות לכן עם התינוק היחיד שלכן וחושבות כמה זה קשה, איך אתן מרגישות אבודות ואין לכן שום מושג מה לעשות? כן, אני מבינה אתכן. הייתי שם. אני יודעת כמה אתן מפוחדות, כאובות, מותשות. אני שומעת אתכן, תסמכו עליי, ואני מזדהה אתכן, באמת-באמת. אבל יש לי מסר אליכן (והנה קצת אהבה קשוחה, מצטערת): תתגברו! ויפה שעה אחת קודם".
ריני לא רק גוערת באימהות החדשות שחושבות שהן המציאו את הקושי, היא גם מספקת הרבה מאוד הסברים. "אחד הוא קל (ובכן, קל יותר). שניים או יותר זה סיוט לוגיסטי. אני יודעת שעד שיש לך את השני את לא יכולה להבין עד כמה זה היה קל שהיה לך 'רק' אחד. את לא אמורה לדעת את זה מראש. אז הנה אני פה לספר לך! אם הייתי את, הייתי עושה את מה שאני ממליצה לך לעשות כל עוד את יכולה – תתגברי. תחיי את הרגע. אני מתחרטת שלא עשיתי את זה בשנה הראשונה לחיי בני".
ריני מספרת שבשנה הראשונה של הארי, הבן הבכור שלה, היא הייתה כל כך עסוקה בלהכניס אותו לסדר יום קבוע – עד ששכחה ליהנות מהרגע, והיא בקושי זוכרת את הימים ההם. כשנולדה הילדה השניה – היא הייתה עסוקה מדי בריצה אחרי הפעוט הגדול. "אני מקווה שלא הפחדתי אתכם", היא מסיימת את הפוסט הקשוח במילות עידוד חמות, "בסך הכל אני רק רוצה שתיהנו באמת ותפיקו את המירב מהזמן שלכם עם הילדים שלכם".