את הסיפור הבא קיבלנו מהקליניקה של מיכל צרפתי, מאמנת אישית לנשים. "אני בת 32 ואני לא רוצה ילדים. לא עכשיו ולא בכלל. לא רוצה להיות אמא לא רוצה ללדת. פשוט לא רוצה. אומרים לי שצריך המון אומץ להגיד את המשפט הזה. האמת היא שצריך אומץ גדול יותר לבחור לחיות אותו. במיוחד בישראל.
"אנחנו חיים במדינה שמקדשת ילודה (אולי זה בגלל השואה, ואולי המלחמות, ואולי מצוות הפרו ורבו). ילדים זה שמחה ונדמה שאין הפרדה אמיתית בין המושג להיות אישה לבין הבחירה להיות אמא. כל מחשבה שסוטה מקו הישר על הנושא הזה, שהוא טאבו אחד גדול, מיד שם אותי מיד בארגז המטורללות.
"אני מאמינה בכנות. אני מאמינה בנאמנות לעצמי. אני חושבת שלפני שבוחרים להביא ילד לעולם הזה, ראוי שכל אדם ישאל את עצמו כמה שאלות חשובות ויענה לעצמו את האמת, גם אם היא לא תמיד נעימה להורים, לסביבה או לשאר העולם שם בחוץ. מתי תבינו שאין אמת אחת נכונה לכל בנות ישראל?!
"אני לא מרגישה את הרחם שלי שר שירים בשפת התינוקות, אני לא מרגישה את עצמי מבייצת בכל פעם שאני רואה תינוק חמוד שמנמן בעגלה, ואני לא נהנית לשחק עם האחיינים המקסימים שלי יותר מעשר דקות. זה פשוט לט מעניין אותי, לא עושה לי את זה ולא מפעיל אצלי שום מנגנון גופני או רגשי. כלום.
"אני לא מבינה את האנשים שהיו פעם חברים שלי והיום הם מבלים שעות על גבי שעות בגני שעשועים משמימים או בג'ימבורי מלא בילדים צורחים או בוכים. בא לי לצעוק להם לפעמים המלך הוא עירום. ממה אתם כל כך נהנים? האם הילדים שלכם הם מקור האושר שלכם? ההגשמה שלכם? האם אתם מתחרטים לפעמים על הבחירה לעשות אותם?
"יש לי המון מחשבות ושאלות בנושא, אבל זה ממש לא מקובל לשאול או להגיד את זה בקול רם. מלבד מרב מיכאלי, שלפי דעתי היא הדמות המפורסמת היחידה שבחרה לא לעשות ילדים (ונראית מאוד שלמה עם זה), אני לא ממש מכירה עוד נשים מפורסמות (או "רגילות") שבחרו את הבחירה הזאת ומוכנות לדבר על זה.
"יש לי לפעמים תחושת מחנק קשה וכל מה שעולה לי בראש זאת הסצנה הבלתי נשכחת מהסרט החומה: בצד אחד יש את כל האנשים במדינת ישראל - ובצד השני, אותנו - אחרי שעברנו תהליך של טחינת בשר מדויקת ואחידה כולנו יוצאים מוכנים לחיים, כבשר טחון יפה ואחיד. ויש רק מסלול אחד לכולנו: תיכון, צבא, טיול, לימודים, חתונה, משכנתא, ילדים.
"זאת בחירה, החלטה מושכלת, דרך חשיבה עצמאית ושונה - זאת אני . אני אוהבת את החופש שלי, את החיים שלי, את ההתעסקות שלי בעצמי, את הספונטניות שקיימת לי כרגע בחיים, את העובדה שאף יצור חי לא תלוי בי ב 100 אחוז. אני לא מתכוונת לשנות את דעתי בנושא בשביל אף אחד. כשהוא הבין את זה, הוא בחר להמשיך הלאה. זכותו.
"אני רק מבקשת שלא תשפטו אותי. אל תרחמו עלי. אל תספרו לי על כל אלה שמנסים ולא מצליחים ונמצאים כרגע בטיפולי פוריות קשים וארוכים. פשוט תקבלו אותי כפי שאני מקבלת אתכם. תכירו בבחירה שלי ואל תחשבו שאני מסכנה שלא מבינה את מהות החיים, שמפספסת את העיקר. זאת אני, תתמודדו".
>> נ' לא לבד: הכירו את האנשים שלא רוצים ילדים