את הסיפור הבא קיבלנו מהקליניקה של מיכל צרפתי, מאמנת אישית לנשים.
"אם הייתי מקבלת שקל על כל אחד ששואל אותי, בשנתיים האחרונות למה יש לי 'רק' ילד אחד, כבר הייתי מיליונרית היום. בעצם למה להתפשר? מולטי מילארדרית.
"אז כן, אני בת 35, נשואה באושר ויש לנו ילד אחד ורק אחד, דניאל בן ארבע וחצי. וכן, הכל בסדר גמור אצלנו, חוץ מדבר אחד כנראה: בחרנו לא לעמוד בסטנדרט הרגיל, בתו התקן הישראלי למשפחה נורמאלית או נורמטיבית או במילים פשוטות, אנחנו לא חושבים לעשות לדניאל אח או אחות. עדיין לא לפחות.
"וזה, כך גיליתי, חומר לא טוב לעיכול עבור הסביבה. ואיך אני יודעת את זה? כי לכל אחד יש משהו להגיד על הפער הזה שהולך וגדל בין דניאל לאח/חות העתידיים שלו. מסתבר שלאנשים קשה להבין איך חלפו למעלה מ-4 שנים ודבר לא קורה. ההתערבות והחטטנות יכולות לנוע בין שאלות נוראיות ואינטימיות שנשאלות בדרך כלל בקול נמוך ושקט ובעיוות פנים קל: "אז אני מבינה שיש לכם בעיה. לא, אני פשוט מכירה רופא פוריות מעולה", הם יגידו, או "לקח לכם הרבה זמן להביא גם את דניאל..?", הם יגמגמו (ועדיין יגידו).
"וגם המשפחה לא חוסכת. הדודות שלי למשל דואגות להטיף לנו בכל מפגש עד כמה הפער הזה "ידפוק" לנו את דניאל, יגרום לו להפוך לבוגר אגואיסט ויפגע בו חברתית. ויש גם את שתי החברות שלי. אלה שילדו איתי את דניאל ועכשיו כבר בעיצומו של הריון שלישי. מבין כולם, דומה שהן הכי לא מבינות אותי. לא עולה בדעתן איך העזתי לצאת מהלופ המטורף הזה, של פס ייצור ילדים כל עוד אנחנו בשוונג.
"אבל זה בדיוק מה שעשינו. עצרנו. חדלנו מהמרדף הפסיכי של ילודה בקצב מסחרר. בעלי ואני החלטנו לעצור רגע לפני שאנחנו רצים לילד הבא. וכן, שיהיה ברור – אנחנו רוצים ילד נוסף. לא מיד. לא עכשיו. אבל, רגע, מה בוער לכם? מי אמר שיש זמן נכון אחד ואחיד להבאת הילד השני? איפה זה כתוב? ולמה כל כך קשה לקבל בישראל 2016 בחירה הורית שונה?
"אני חושבת שבכל יום ניתנת לנו הזכות לחשוב ולבחור מה נכון לנו, בזמן נתון. ילד זה לא שטיח באיקאה, אתה אמור להיות מוכן אליו, לרצות אותו, להשקיע בו את כל מה שיש לך. אנחנו רוצים לעשות אח לדניאל בזמן המתאים והנכון לנו. לאף אחד אין בלעדיות על מה זה הפער הנכון בין אחים. לכל גיל יש את היתרונות והחסרונות שלו. מתי נלמד לכבד דעות שונות משלנו? מתי נבין שאם מישהו בוחר במסלול שונה או קצת אחר מהדרך הרגילה, זה לא מעיד בהכרח על בעיה כלשהיא. מתי ייפסק המרוץ המטורף הזה?
"כשהייתי רווקה, זה היה מתי תתחתני? אחרי החתונה חיכו לנו עם סטופר שנתיים עד שדניאל הגיע ומרגע שדניאל בן שנתיים משגעים אותנו עם "אז מתי כבר תעשו לו אח או אחות". לא משנה איפה אני נמצאת ולאיזה הישג ענקי הגעתי, תמיד יש עוד יעד שכדאי לרוך ולהשיג כמה שיותר מהר אחרת אני אשאר מאחור.
"אז די! אני מסרבת לחיות תחת הסטופר הדמיוני או האמיתי של אף אחד. שכל אחד יבחר מה שנכון לו. רק תעשו לי טובה למען השם ותניחו לי עם ההערות שלכם – זה פשוט לא עניינכם!"