עוד בתשעה חודשים:
>> "לא בטוחה שאני אוהבת את הבת שלי"
>> איך תסתירי בהצלחה את הבטן של אחרי הלידה?
>> מה חדש בשוק: בדקנו בדיקת הריון דיגיטלית וארגונית לאוטו
גוף יקר, מתנצלת שהאבסתי אותך בפחמימות
"האמת שכל ההיריון הייתי ילדה טובה ונשמרתי מכל סושי, אפילו צמחוני. בערב אחד, נכנס בי דיבוק שלא הרפה. מאוד מאוד רציתי לאכול סושי אבל הרחקתי את המחשבה. ושוב התחרטתי, ואז הרמתי את הטלפון והזמנתי משלוח. אני עדיין זוכרת את הטעמים מתנפצים לי בפה ואת הלב מתרחב".
"אכלתי קרמבואים כאילו אין מחר. ובכל רגע שנכנעתי לעטיפות הכסופות היו לי תחושות אשמה נוראיות. אבל האירוניה היא שרק לאחרונה הבנתי שמדובר במאכל מותר לנשים בהריון משום שמכינים את הקרמבו מחלבון ביצה שעבר פסטור. אז סתם ייסרתי עצמי. אני חצי מצטערת, כי בכל זאת בחרתי לעשות משהו שחשבתי שהוא אסור בתכלית האיסור. בהריון הבא אקרא את האותיות הקטנות בכל אוכל".
"ההריון הזה בא לי בהפתעה גמורה. לא ציפיתי לו, וגם לא ביקשתי אותו. למעשה זה היה הדבר האחרון שרציתי שיקרה לי באותה תקופה. במשך שבועיים שלמים רק בכיתי, הדחקתי ובחנתי לעומק אפשרויות קיצוניות של הפסקת הריון. הזוגיות שלי נפגמה מכך קשות וכל העתיד היה מעורפל. עכשיו, כשהתינוק שלי בחוץ, אני לא מסוגלת אפילו לחשוב על זה. הוא הילד הכי מדהים שיש לי, כאילו מוכיח לי את טעותי כל יום".
"החרטה שלי היא לא על הסושי או על האלכוהול בהריון, היא הרבה יותר משמעותית וגדולה. אני כועסת על עצמי כעס ענק על כך שהעדפתי לטמון ראשי בחול, שהעדפתי להדוף הערות של אחרים, שהשתקתי את סבתא או את דודה שהעזו להעיר שהתינוק שלי לא מתפתח כמו כולם. היום אני מבינה שהייתי מונעת מפחד היום. סליחה שלא שמתי לב מוקדם יותר לסימנים והתעלמתי".
"לקח לי הרבה שנים ועברתי לא מעט טיפולים על מנת להיכנס להריון, אבל בסוף זה קרה והריתי עם תאומים. הייתי מאושרת וידעתי שאתן את כל מה שיש בי כדי לגדל אותם בצורה הכי טובה שאני יכולה. אבל השנה הראשונה עם תאומים הייתה קשה מנשוא ולא פעם התעוררתי בלילות עצובה, כועסת, מדוכאת ומתוסכלת. הייתי בדיסוננס מטורף כי לא הצלחתי להבין איך אני כל כך כועסת ומרירה על ילדים שכל כך התאמצתי להביא לעולם. אני מצטערת שפקפקתי בעצמי ומצטערת שלא הצלחתי להחזיק את עצמי מהדיכאון הזה. למזלי עצרתי את עצמי בזמן, טיפלתי בזה ואני משלימה גם עם התקופה הזאת בחיי".
"ההתנצלות שלי היא כלפי הגוף שלי שעבר התעללות אכזרית של סוכרים ופחמימות. כן, אני יודעת שבהריון אנחנו יכולות לשחרר, אבל אני לא ידעתי שובע. אכלתי מתוקים ללא הכרה, בעיקר חמאת בוטנים עם ריבה. כל התענוג הזה עלה לי ב- 21 ק"ג עודף בסוף ההיריון. למדתי מזה המון".
מתנצלת שהשארתי כדורים על השולחן
"אני מתחרטת כל כך שהרשיתי לעצמי לעצום עיניים לשנייה אחת אבל מכרעת. הבייבי בדיוק תרגל התגלגלות מהמיטה. הזוגית.. הגבוהה. העיניים נעצמו לשביר שנייה ותודה לאל שהכל בסדר, אבל אין ספק שיכלתי למנוע את זה. על אף שאני יודעת שזה קורה להרבה אמהות, זו טראומה גדולה עבורי ואני כל הזמן מכה על חטא".
"אני מתחרטת שכשגיליתי שאני בהריון, לא חשבתי מספיק. החלטתי להשאיר הריון גם בלי האבא של התינוק בתמונה. אני כמובן לא מתחרטת על הבאתה לעולם, אבל כואב לי שאין לה אבא".
"אני מצטערת על פאדיחה שקרתה לי בתקופה מסוימת שלא הייתי 100% בפוקוס, והשארתי כדורים שלי על השולחן בסלון. הבן שלי מצא אותם והכניס לפה והיינו צריכים להגיע אתו לרופא".
"מתנצלת על שכטה מסיגריה בגיל שבעה חודשים ושלושה ימים. אחר כך התחיל לו וירוס של שלשולים/הקאות/נזלת נוראית, ברור לי שאין קשר אבל המצפון מסרב להבין".