1. מי בא איתך. בן הזוג, דולה, אמא שלך, אמא שלו, גיסתך, החברה הכי טובה שלך - אם כל מי שרוצה להיות איתך בלידה אכן ייכנס לחדר, תצטרכי להעביר את הלידה לאמפי בקיסריה (מה גם שברוב בתי החולים לא ממש מאפשרים נוכחות של יותר משני מלווים בעת ובעונה אחת). אז איך מחליטים? עוצמים עיניים, ומדמיינים מי יעשה לך את השירות הכי טוב: ירגיע אותך, יתווך בינך לבין הצוות, ילווה אותך לשירותים אם צריך וכל התפקידים הייחודיים למלווים של יולדת.
2. מה לוקחים. הדפסתם רשימה מהאינטרנט, שמתם את מה שאפשר בתיק - ועדיין, אתם צריכים להיות סופר מתואמים, וגם בן הזוג צריך לשלוט באופן מדוקדק בפרטי הרשימה, למקרה שאת לא תהיי במצב לעבור עליה לפני היציאה מהבית. אחרי הכל, מבאס למדי להגיע לחדר לידה בלי המסמכים ממעקב ההריון, או לגלות שנייה אחרי החוקן שאין לך כפכפים למקלחת.
3. אפידורל. נכון, אי אפשר לדעת כמה המים רטובים עד שנכנסים לידם, אבל עדיין: אם האג'נדה שלך היא לקבל אפידורל כמה שיותר מוקדם, כדאי לתאם את זה מראש ביניכם, ולהפעיל לחץ מתון על הצוות. אם לא, כדאי שתדעו איך להתמודד עם הכאבים, ובכל מקרה - הרצון לקחת או להימנע מאלחוש מחייב החלטה וידיעה מראש.
4. הנקה. להניק זה יופי, לא להניק זה בסדר גמור - אבל שוב, כל אחת מהאופציות מצריכה היערכות אחרת לחלוטין. אם ברור לך שלא תניקי, אתם צריכים להיערך לחלוקת התפקידים סביב ההאכלה וגם לרכוש ציוד מתאים, ואם את רוצה להניק - צריך להתכונן לעובדה שלא תמיד זה הולך חלק. בכל מקרה, העמדה שלכם כלפי הנושא, ולא פחות חשוב: כלפי הביקורת מבחוץ (שתגיע עם כל אופציה שתבחרו) דורשת הכנה והסכמות מראש.
5. מי אחראי לסדר את הדברים. בין אם הבאתם את הדברים הביתה, השארתם בחנות או דחיתם את הקניות לאחרי הלידה - סידור החדר, פיזור הבגדים והחפצים של התינוק בשידה ויתר ענייני לוגיסטיקה הם עניין שחייבים לסדר מראש - רצוי עם חלוקת מטלות מפורטת.
6. ברית. בבית? באולם? בבית כנסת? מוהל או רופא? ואולי בכלל לוותר על כל העניין? לא משנה מה הכיוון שלכם - את עניין הברית כדאי לסגור מראש, כדי לחסוך דרמות משפחתיות ו/או טלפונים היסטרים לקייטרינג יומיים אחרי לידה.
7. עזרה. יש יולדות שהולכות לנוח אצל אמא כמה ימים אחרי הלידה, אחרות מייבאות אותה אליהן ויש כאלו שמסתדרות לבד - מה שבטוח הוא שכדי למנוע פלונטר של כוונות טובות שהופכות בקלות לריבים עקובים מדם, כדאי להחליט ולתאם עם כולם מי עוזר, כמה ומתי.
8. למי מודיעים. אין דבר יותר מעיק ממבול של טלפונים, רגע לפני שהראש בחוץ, או אסמסים מעצבנים בדיוק כשאת לוחצת. לפני הלידה, כדי למנות יועץ תקשורת משפחתי, שירכז את הפניות, יודיע לכולם כשיהיה מה להודיע (חמסה) ובעיקר - יוריד מכם את העול הזה.
9. מי מצלם. אפשר להסתפק בתמונות סלולריות באיכות מפוקפקת, או להשקיע בצילום לידה מקצועי. מה שבטוח הוא שחייבים לארגן את העניין מראש, כדי שלא תהיו תחת מבול פלאשים מחד או תישארו בלי שום מזכרת מהרגעים הללו מאידך.
10. שמות. לא חייבים להחליט סופית, וגם לא לספר לאף אחד, אבל כדאי להכין רשימה של כמה שמות אופציונליים, שמתוכם תבחרו אחד אחרי שתכירו את הבייבי. סתם כדי שלא תמצאו את עצמכם מגמגמים במשרד הפנים, או יושבים שנייה לפני הברית ועושים אן-דן-דינו.