"זה בטוח בן, הבטן שלך שפיצית". זה לא, פשוט אכלתי בגט.
"זו בטח בת, את נפוחה בפנים". אה לא, זה אלרגיה לניג'סים.
"כל כך מהר? רק התחתנתם!". סליחה, בפעם הבאה אתאם איתך מראש.
"לקח לכם קצת זמן, מה?". כן, לא ממש הבנו איך זה עובד כל העסק.
"נגמרו לך החיים". לא ממש הבנת איך העניין של הדמוגרפיה עובד, נכון מותק?
"עשיתם סקס כל יום?" ברור, וגם צילמנו, רוצה לראות?
"את בטוח תניקי, נכון?". שאלה מצויינת. בוא רגע הצידה ותחווה דעה על הציוד, תעזור לי להחליט.
"מה, עוד לא ילדת?". רגע, תני לי לבדוק – לא, עוד לא.
"אז מה אם קשה לך, הריון זו לא מחלה". לא? הקאות, כאבי גב, טחורים ובצקות זה בילוי? סורי, טעות שלי.
"וואו, הבטן שלך ענקית". תודה! והתחת?
"איזה יופי, תאומים?". לא, תינוק אחד. ושווארמה.
"איך זה שלא עשית מי שפיר, איך?". אני מבינה שאמא לך דווקא כן עשתה וזה לא ממש עזר
כבר התנפחת? לא, האמת שאני ככה כבר כמה שנים. קוראים לזה סביח
"תנוחי מלא, אחר כך לא תוכלי". אני מנסה, אבל הדיבורים האלה שלך לא ממש עוזרים לי.
"מה קרה לאף שלך?" לא, השאלה מה קרה לאף שלך, שנכנס עמוק למקומות שהוא לא אמור להיכנס אליהם.
"אל תאכלי הרבה, אחר כך זה לא יורד". תודה, באמת שקלתי לדחוף אצבע אחרי האוכל ועכשיו עזרת לי להחליט.
"אתם עושים עיסוי פרינאום?". בטח! בואי חמודה, אני אדגים לך איך עושים.
"יו, את לא מבינה כמה זה כואב ללדת". שיט, את חושבת ששבוע 40 זה מספיק זמן להתחרט?
"מקיאה הרבה?". לא, אבל אני מודה שממש עכשיו יש איזו בחילונת שעולה לי.
"את חושבת שיחתכו אותך?". לא יודעת, אבל די בטוחה שאם לא תפסיק אני אחתוך אותך.
"אל תיקחי אפידורל, זה סתם פינוק". וואלה? בואי אני אכניס לך לשם אבטיח ותחליטי אחר כך, טוב?
"שלא תלדי פה בטעות". אני ממש, אבל ממש, אשתדל להתאפק