קרוקס. גם אם תלכי הגרסאות הכעורות-מעט-פחות של הזוועה, תקשטי אותן בסיכה או תפזרי עליהן אבקת זהב טהור – עדיין מדובר במפגע, שמעבר לבעייתיות האסתטית עלול להוות גם סיכון בטיחותי של ממש, לגרום לך להחליק ולשגר אותך היישר לזרועותיו החסונות של רופא מיון נשים. בקיצור – אף אחד לא יתעקש איתך על סטילטו, ואפילו לא על נעליים סגורות – אבל הגבול חייב לעבור איפשהו, ומה שבטוח הוא שהזוועה המחוררת נמצאת הרבה, הרבה מעבר לקווי האויב.
פרווה. קשה לך להגיע עם הסכין? מפחדת לשבור למורטת את מיטת העינויים, ומדלגת על שעווה כבר שלושה חודשים ברצף? ברכות, גם את נמנית עם שורותיהן של ההריוניות הפרוותיות. ומכיוון שמדובר במעט השקעה ביחס לנזק אסתטי משמעותי למדי, אם מה שמונע ממך לתחזק את עצמך כראוי הוא ענייני גמישות ומשקל, את יכולה לבקש מבן הזוג לפרגן לך, או למצוא מורטת עם מיטה מחוזקת. אם את סתם זורקת, ובכן – אל תתפלאי אם אנשים מסתכלים לך על סבך האמזונס בשוקיים, במקום על הבטן המושלמת שאת מנסה להבליט.
חזיות פונקציונליות, תחתונים סלחניים. נכון, הריון הוא לא הזמן לתחזק מלתחת לנז'רי של כוכבת בורלסק, ושלל מלמלות עדינות וברזלים קשוחים הם ממש לא אופציה מבחינת החזה התפוח והגדוש שלך. גם חוטינים למיניהם לא ממש באים טוב לרוב ההריוניות, מה גם שהנטייה לזיהומים ודלקות בהחלט אמורה לעודד אותך בכיוון של תחתוני כותנה נושמים – ועדיין, אין פירוש הדבר שאת צריכה להסתובב באוהלים בצבע שנע בין נס-על-חלב לבוץ-בשלולית, עם גומי שכבר שכח את השאיפות שלו בחיים וגרגירי בד מחוספסים. תודה.
לק מקולף. אם את הפדיקור יש לך תירוץ להזניח, עוד לא נולדה ההריונית שהבטן שלה מספיק גדולה כדי להסתיר גם את כפות הידיים. את לא חייבת להחליף לק כל יום, למעשה: את לא חייבת לשים לק בכלל, אבל אם כבר שמת, אנא ממך ביץ' פליז – או שיש או שאין, בלי "באמצע", שגורם לך להיראות כמו טרופותי טרוף דעת.
למידע נוסף על תוסף ברזל ללא תופעות לוואי לחץ כאן
>> לעוד תופעות שמתרחשות בהריון
>> "תאומים בנים זה כמו סרטן": ההורים שגרמו למחאה