הם לא רוצים, מקטרים, מעלים הצעות חלופיות ("אולי תיקחי איתך את אחותך?"), מתרצים תירוצים ("יש לי בעיות קשב וריכוז ואני לא יכול להיות מרוכז עכשיו שעה וחצי לצילומים") ומה לא: העיקר להימנע מצילומי הריון זוגיים.
ב-90% מהשיחות שלי עם בנות שרוצות לבוא להצטלם עולה הנקודה הרגישה: הבעל לא בעניין. האמת היא שאני מכירה את זה מקרוב. גם לי יש אחד כזה משלי בבית.
הם לרוב מגיעים לצילומים בכתפיים שמוטות (הרבה גם בזכות התיקים מלאי הביגוד לצילומים שהם אחראים על לסחוב אותם) והם נראים כמי שהפסידו במערכה. הם לרוב לא מחבבים אותי, במיוחד בהתחלה, כי בגללי הם עכשיו בעונש הזה.
אבל לאט-לאט משהו מתחיל להשתחרר. אנחנו מדברים וצוחקים, הם רואים את הנשים היפות שלהם נהנות, משתחררות ומרגישות זוהרות במיוחד, ומתחילים להשתחרר גם בעצמם.
דווקא לנושא הזה אין לי רשימת טיפים בסגנון "איך לשכנע את הבעל לבוא, להצטלם ולאהוב את זה" - כל אחד הוא שונה ובאמת שלא כל הגברים רוצים ומוכנים לעשות צילומי הריון. ומי אני שאשפוט?
אבל הנה כמה מהגברים המדהימים שכן נשכו את הלשון ושיתפו פעולה - ועל הדרך הצליחו גם ליהנות בצילומים.