לפני האפידורל, אחרי האפידורל, בתחילת הלידה ובצירי הלחץ שבסופה - הצלמת דנה אופז, שמתעדת נשים בהיריון וממש בתוך חדר הלידה, סיפקה לנו הצצה לאלבומים הכי מרגשים ואינטימיים של המצולמות שלה. אז איך מצליחים לתפוס בדיוק את הפרצוף הנכון ברגע המתאים? ואיך מצליחים לתמוך באישה ברגעים הכל כך כואבים האלו?
"יש המון הזדהות", מסבירה אופז. "לפעמים אני ממש מוצאת את עצמי לוחצת יחד איתן, למרות שאני לא יולדת ואפילו לא בהיריון. יש גם המון הערצה מצדי לנשים הללו, שחוות צירים, שכן אני ילדתי את שלושת ילדיי בניתוחים קיסריים".
האם מעבר לצילום, את מרגישה שאת גם תומכת בנשים? "אני משתדלת להתערב כמה שפחות, ולהתמקד בצילום ובהכלה שקטה של הכאב שלהן. אם יש בעל, אמא, חברה או דולה זה נשאר שם, אבל אם אין מי שיתמוך אני מוצאת את עצמי מדברת איתן, נוגעת בהן ומנסה לעזור להן כמה שאני יכולה".
איך תופסים את הרגע הנכון, שיהווה את המזכרת הכי מדויקת? "אני מאוד משתדלת לא לעשות יותר משוט אחד או שניים של הפנים ברגעים הכואבים - זה חשוב מאוד כדי שהאישה תוכל להסתכל בתמונות אחרי הלידה ולראות כמה היא הייתה מדהימה ואיך היא התמודדה ברגעים הקשים האלו".
איך הנשים מגיבות לתמונות? "ההתמודדות של הנשים מאוד שונה. יש מצולמת אחת שאמרה לי שהיא עדיין לא מסוגלת לפתוח את התמונות, למרות שעברה כמעט שנה מהלידה שלה, ויש נשים שממש נהנות לראות כמה כאב להן ונדהמות שהצליחו להתמודד. זו בדיוק הסיבה שתיעוד הלידה כל כך משמעותי בעיניי, כי לנשים יש נטייה לשכוח את הרגעים האלו, וכמובן שברגע עצמו הן לא יכולות לחשוב על ההתמודדות שלהן כי הן עסוקות בכאב עצמו - וטוב שיש להן מזכרת מהרגעים החד פעמיים האלו".
