"התמונות הטובות הן בסביבה הטבעית"
מי אני: דנה אופז
איך הגעת לצילום הריון? "מכיוון שאני מצלמת זוגות בחדר לידה (ופעמים אפילו בחדר ניתוח, אם הלידה קיסרית), נראה לי טבעי להרחיב את היריעה וללוות אותם גם לפני הלידה, בצילומי הריון, וגם אחרי הלידה, בצילומי משפחה וניו-בורן".
את מצלמת עוד דברים או מתמקדת רק בזה? "אני מצלמת כל מה שקשור לילדים, אנשים ורגעים מרגשים".
מה הדבר הכי ייחודי באיך שאת מצלמת? "אני מאמינה שהתמונות יוצאות הכי טובות בסביבה הטבעית של המצולם ולא בסטודיו, במיוחד אם מדובר בילדים. בנוסף, אני מקפידה גם לשלב את בעלי החיים המשפחתיים בתמונות שלי, כי גם הם חלק מהמשפחה".
מה התמונה שאת הכי זוכרת? "כשאחותי הייתה בהריון צילמתי אותה, כמובן, ובאחת התמונות רואים את הבת שלי, שנכנסה לפריים ויצרה תמונה מקסימה ומרגשת מאוד".
מי צילמה אותך בהריון שלך? "כמו כל סנדלרית, גם אני יחפה. בהריון הראשון בעלי צילם אותי, בהריון השלישי חברה עשתה לי כמה תמונות מאולתרות – בהריון השני גם לא היה לי זמן וגם נראיתי זוועה, וממש לא רציתי להנציח את זה".
"כל מצולמת זוכה בתמונה ייחודית לה"
מי אני: ענת כהן
איך הגעת לצילום הריון? "אני מצלמת הרבה שנים, בעיקר אירועים. לתחום צילום ההריון הגעתי בעקבות חברה שהרתה, לפני כמה שנים. אני ועוד חברה החלטנו לצלם אותה למזכרת, ומאוד התחברתי לרעיון שבצילום משהו כל כך ייחודי ומרגש שייחודי רק לנו הנשים. הרגשתי שאפשר לבטא בצילום כזה כל כך הרבה היבטים של נשיות, רוך, אמהות, מיניות ועוצמה מול עדינות ופגיעות – וזה בדיוק מה שאני מנסה להביא בצילומים שלי".
את מצלמת עוד דברים או מתמקדת רק בזה? "אני עדיין מצלמת גם אירועים, ובעיקר חתונות – התרגשות עצומה אבל מסוג אחר לגמרי".
מה הדבר הכי ייחודי באיך שאת מצלמת? "אני מצלמת אותן בטבע ולא בסטודיו, בתאורה טבעית כי אני חושבת שזה מתבקש לייצר חיבור בין תוכן הסביבה המצולמת לבין מושא הצילום. זה גם הרבה יותר קל להצטלם בחוץ מאשר מול פלאשים בסטודיו. אני משתדלת שהתמונות לא יהיו מבויימות, למרות שבמידה מסויימת הן כן, כי אני אומרת להן איפה לעמוד, ואיך. יחד עם זאת, לעולם לא אבקש ממצולמת שלי 'להציג' מול המצלמה חיוכים או משהו אחר. בנוסף, אני מצלמת כל מצולמת במקום אחר בארץ, לכן כל מצולמת שלי זוכה לתמונות ייחודיות לה שאין לאף אחת אחרת מלבדה. והכי חשוב: עם כל מצולמת יש לי דינמיקה אחרת - וזה גם מייצר תמונות שונות בכל פעם".
מה התמונה שאת הכי זוכרת? "קשה לי להצביע על תמונה אחת בלתי נשכחת כי יש המון מיוחדות בעיניי, ועם כל מצולמת יש חוויה שונה ותמיד נוצר קשר אישי, יש הרבה מצולמות שנקשרנו אחת לשנייה ונשארנו בקשר גם אחרי שהן ילדו".
מי צילמה אותך בהריון שלך? "עדיין אין לי ילדים, ובאופן די מפתיע לצלמת – אני שונאת להצטלם בעצמי. כשמקרבים אליי מצלמה אני מסתירה את הפנים עם הידיים או מסובבת את הגב, לכן אני בספק אם ארצה להצטלם כשאהיה בהריון – אבל אולי עוד אפתיע את עצמי".
"מצלמת במכשיר האייפון"
מי אני: ענבל פוזנר
איך הגעת לצילום הריון? " תמיד הקסים אותי השינוי שיוצרת תקופת ההריון בגוף ובפנים של האישה ההריונית. מילדות, כאחות בכורה, הסתכלתי בפליאה על השינוי הזה שקורה לנשים בלבד ומביא חיים לעולם. לכן לדעתי היופי ההריוני הוא מפואר ביותר בטבע האנושי".
את מצלמת עוד דברים, או מתמקדת רק בזה? "הפסקתי לצלם דברים אחרים, ואני מצלמת הריון בלבד. פרט לצילום, אני עוסקת גם בתטא הילינג".
מה הדבר הכי ייחודי באיך שאת מצלמת? "הדבר הכי ייחודי הוא הכלי שאני משתמשת בו: אני מצלמת במכשיר האייפון, ולא במצלמה רגילה. לאנשים זה נשמע חדשני, אבל אצל נשים רבות ההריון הוא תקופה רגישה במיוחד, ולכן תחושות כמו מבוכה מול מצלמה מועצמות משמעותית. אני כמובן עובדת על התמונות בפוטושופ ומעניקה למצולמות תמונות באיכות גבוהה, שניתן לפתח לגדלים גדולים, אך החוויה של לעמוד מול מצלמה, שעלולה להיתפס כמביכה ומאיימת, היא שונה מלעמוד מול טלפון, שאותו אנו רגילים לראות בכל מקום. הרי כל מי שאיננה דוגמנית, ולא מרגישה טבעית מול מצלמה, תנועותיה הופכות נוקשות, הבעות פניה פחות נינוחות ואפילו המימיקות שהיא עושה משתנות כשעדשת המצלמה מכוונת אליהם. לא סתם לצלם באנגלית נקרא Shoot (כמו לירות) - ככה זה הרגיש לי, גם כצלמת וגם כמצולמת. חשובות לי תנועות הגוף והבעות פניהן של המצולמות, מכיוון שבתמונה אני בעצם משמרת תחושה. אני מרגישה שבזכות העבודה עם האייפון יש לי כצלמת אפשרות לתפוס בתמונה את המצטלמת כפי שהיא באמת, ללא מניירות אוטומטיות של הצגה עצמית מול מצלמה, וכשהיא טבעית ונוח לה היא תמיד הכי יפה. ההבדל ניכר קודם כל בתגובות של המצולמות על חווית הצילום - וכמובן שגם בתוצאות".
מי צילמה אותך בהריון שלך? "עדיין לא הייתי בהריון, אבל אני מאמינה שאצטלם אצל עדי זיו אב, שהיא צלמת מדהימה וחברה טובה".
"מצילום אופנה להריוניות"
מי אני: נועה איזנשטט
איך הגעת לתחום של צילום הריון? "הגעתי לתחום קצת בטעות, התחלתי בכלל כצלמת אופנה. הפקות מתישות, דוגמניות, מגזינים. עד שיום אחד חברה של אחותי, שהייתה בהריון, ביקשה להצטלם. לא הבנתי אז למה בדיוק להצטלם אם את בהריון, אבל היה לי בוקר פנוי ואחותי די התעקשה. צילמתי, פרסמתי בפייסבוק ושבועיים אחרי קיבלתי טלפון ראשון: 'שלום, שמי יונית, אני מתעניינת בצילומי הריון' – זה פשוט קרה מעצמו, ודי מהר התחברתי לתחום. לעומת תעשיית האופנה, צילום הריון הרגיש לי יותר נכון, יותר עוצמתי ופשוט יותר אני".
את מצלמת עוד דברים או מתמקדת רק בזה? "כשנכנסתי לתחום צילומי ההריון, התמקדתי רק בזה, אבל אחרי תשעה חודשים ההריון בא לקיצו ומגיעה תוספת קטנה וחמודה למשפחה, אז באופן טבעי המשכתי עם צילומי ניו בורן, שדי מהר הפכו לצילמי תינוקות, ילדים ומשפחה".
מה הדבר הכי ייחודי באיך שאת מצלמת? "לא למדתי צילום בשום מכללה או בית ספר. כשהתחלתי לצלם, הכל התחיל כניסיונות: ניסיונות על חפצים, אנשים, על עצמי. לשמחתי, אז עוד לא היה פייסבוק, והאינטרנט היה פחות נגיש כך שהתפתחתי ללא שום השפעה. צילמתי איך שאני יודעת ואיך שנראה לי לנכון, וכך גדלתי להיות צלמת עם סגנון ומוטיב משל עצמי".
מה התמונה שאת הכי זוכרת? "וואו, יש המון. האמת שאני הכי זוכרת את רוב הצילומים הראשונים שלי בתחום. בהתחלה, היו פעמים שבהן הצילומים לא היו מוצלחים, ומדי פעם הלקוחות 'שילמו' על הניסיונות שלי לגבש כיוון. פעם אחת אפילו קיבלתי טלפון מרגש מלקוחה (מרגש כי היא התחילה לבכות... נו מה, חודש תשיעי), שהתלוננה על הצילומים. זימנתי אותה לצילומים חוזרים עם הקטנה שהגיעה אחרי חודש. האמת שמאז אני די זוכרת כל סט שאני מצלמת. כל אישה, משפחה או ילד הם שונים. כל אחד מביא משהו מיוחד איתו לסטודיו".
מי צילמה אותך בהריון שלך? "בהתחלה ניסיתי לכוון את בעלי, מיכאל, אבל מהר מאוד שנינו הסכמנו שעדיף שיישאר בתחום ההיי-טק, והמשכתי לצלם את עצמי עם שלט רחוק".
