שמרית אסף הלל היא הוכחה (פוטוגנית למדי) שהסנדלר לא הולך יחף. היא צלמת הריון וסטייליסטית, בעלת סטודיו משלה, ובשיאו של הריון שני ומשמח. כשהיא לא מצלמת הריוניות אחרות, סמכו עליה שהיא לא מוותרת על תיעוד ההריון האישי של עצמה בשלל דרכים.
עם בת אחת בבית ובן בבטן, ידעה שמרית בת ה-32 שמלבד תמונות סלפי שהיא עושה בסטודיו האישי שלה, היא גם רוצה תמונות איכותיות נוספות, בתפאורה שונה משלה, תרתי משמע. "החלטתי להתנסות בחוויה מחוץ לסטודיו שלי. אצל רוית פרי, צלמת קולגה שאני עוקבת באדיקות כבר זמן רב אחר העבודות שלה. יש משהו בעבודות של רוית שהוא כל כך קסום ושונה, ויכולת השימוש שלה באור הטבעי פשוט מעוררת הערצה".
קצת לפני שבוע 27, התקשרה שמרית ותיאמה תאריך לצילום. "התרגשתי מאוד מאוד. צבעתי את השיער במיוחד, הכנתי בגדים לצילומים, בחרתי תכשיטים, עשינו מניקור והתאפרתי. רק ההכנות היו לי מהנות במיוחד. בדיוק בשלב שהתחלתי להרגיש מוזנחת וכבדה, פיניתי רגע לעצמי ולנשיות שלי, ופתאום הבנתי כמה זה חשוב".
ובכל זאת, זה לא מוזר לעמוד פתאום מול מצלמה של אחרת?
"ממש לא, כי אני גם מצטלמת סדרתית ביום יום. לעמוד מול המצלמה של רוית הרגיש לי כמו הדבר הכי טבעי. מהרגע שנפגשנו, הרגשתי שאני סומכת עליה לחלוטין וידעתי שהיא נותנת את כל כולה כדי שהתמונות שלי ייראו בדיוק כמו שאני מדמיינת אותן, ואף יותר מזה. בכל הצצה שקיבלתי מהצג הקטן במצלמה שלה, נמלאתי עוד ועוד ביטחון ולא רציתי שזה ייגמר".
לא היה רגע שהצלמת שבך יצאה החוצה ורצית להתערב ולהציע הצעות ייעול משל עצמך?
"ממש לא. לא התערבתי בזויות ולא בהעמדות ולא בכלום. נהניתי מהחוויה כמצולמת מן המניין וסמכתי עליה לחלוטין. שחררתי לגמרי. רציתי משהו שונה ובאתי כדי לקבל בדיוק את זה. הסגנון של שתינו מאוד אחר וכך זה גם יישאר. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה בסטודיו ובחוץ, אך אמשיך לעקוב אחרי העבודות שלה וליהנות מהן. וכשיתחשק לי להצטלם בעצמי, בסגנון אחר – נראה לי שהיא תהיה הצלמת הקבועה שלי".
