חפציבה ספירט (29), עברה דרך לא פשוטה בדרך להיריון. אבל טיפולי הפריה קשים, הפלה ואינספור בדיקות לא גרמו לה לוותר על האופטימיות - ועל הרצון לתעד את הפלא. "התחתנתי לפני ארבע שנים. אחרי שנה בערך התחלנו לנסות להיכנס להיריון, ואחרי עשרה חודשים הלכנו לרופא פוריות. הבדיקות של שנינו יצאו תקינות, ושלחו אותי לצילום רחם שיצא גם הוא תקין, למעט חסימה קטנה ולא משמעותית. אחרי הצילום נכנסתי להיריון, אבל בשבוע 5 ראו שההיריון לא מתפתח והוא נפסק מעצמו".
אחרי ההפלה החליטו חפציבה ובעלה לחזור לניסיונות - אבל הפעם, לא הצליחו להשיג את ההיריון המיוחל. "ניסינו להרות האופן טבעי עוד כמה חודשים, ואז התחלנו בהזרעות, שבהן מזריקים הורמונים ובזמן הביוץ מביאים את הזרע ישירות לרחם, אחרי שהוא עובר השבחה - אבל אחרי ארבע הזרעות שלא נקלטו חזרנו לרופא".
הפעם החליט הרופא לשלוח את חפציבה להיסטרוסקופיה (בדיקה שבמהלכה מוחדר סיב אופטי לחלל הרחם, ר.ש), שיצאה תקינה גם היא, ובני הזוג סווגו כ'לא מוסברים'. "המליצו לנו להתחיל הפריות, מתוך מחשבה שאולי כך יוכלו לבדוק אם הכל בסדר עם העוברים לפני שמחזירים אותם לרחם - אבל בכל מחזורי הטיפול ההעוברים היו תקינים, רק לא נקלטו ברחם. ואחרי כמה מחזורי טיפול החלפנו רופא, ועברנו לפרופ' בר חוה, שעלה סוף סוף על הבעיה שלי - בזמן השאיבה הוא ראה שיש נוזל עכור ורעיל באחת החצוצרות. הוא אמר שהחדשות הרעות הן שלא נעשה החזרה, אבל לפחות מצאנו מה הבעיה ויש לנו דרך לפתרון. הנוזל הזה מפריע לעובר להשתרש ברחם, וגורם להפלות, והוא המליץ לי על ניתוח לכריתת החצוצרה הבעייתית, שאחריה אוכל להיכנס להיריון באופן טבעי".
בשלב הראשון, הבשורה לא הביאה עמה הקלה. "אני זוכרת שמאוד בכיתי, והיה לי קשה לחשוב על היריון טבעי, בתוך כל הסחרור הזה של ההפריות. בעיקר התאכזבתי שלא יחזירו עוברים באותו מחזור טיפול, אבל הלכתי לניתוח של כריתת החצוצרה, שאחריה עברתי שוב היסטרוסקופיה וראינו שלא נגרם נזק מהניתוח".
מכאן, הסיפור משתנה לחלוטין. למעשה, במקום היריון אחד - נקלטו ברחמה של חפציבה שני עוברים - אחד שהוחזר לרחם, ואחד שנקלט באופן טבעי. החלטנו לנסות מחזור שאיבה אחד ללא הורמונים, והוחזר עובר אחד. בסופו של דבר, גילינו שנכנסתי גם להיריון טבעי באותו חודש כך שהיו תאומים. בשבוע 6 ראינו שנשאר רק שק אחד, שלמזלי המשיך להתפתח - ועכשיו אני בשבוע 33, ואמורה ללדת בתחילת ינואר".
הדרך הקשה שעברה עד ההיריון המיוחל גרמה לחפציבה לרצות להתענג על כל רגע בו - ולא ליפול לחששות ורגשות שליליים. "לפני התהליך הזה לא ממש חשבתי על צילומי היריון, הדבר היחיד שרציתי היה לראות בטא חיובית. אבל ברגע שהתשובה החיובית הגיעה, ידענו שחשוב לנו לתעד, למצות כל רגע מהחוויה הזו שעבדנו כל כך קשה בשבילה. כשראיתי תמונות של צילומי הריון בצפון של הצלמת מוריאל פיסלזון ל"סטודיו מוריאל" בפייסבוק, ומאוד התחברתי לאופי של הצילומים שלה. אני לא יודעת איך נשים אחרות מרגישות, אבל כשהאגדה הזו של ההיריון שמגיע בקלות מתפוצצת לך בפנים, ואת עובדת כל כך קשה להשיג את הדבר הפשוט הזה, הכל היה נראה לי כמו פלא, והיה לי ברור שאני חייבת להנציח את זה.
"אני לא מאמינה באמונות טפלות או בעין הרע. מה שעברתי לימד אותי שלא הכל בידיים שלי, שזה משהו שאני צריכה לעבור ושנקבע בשבילי מלמעלה ולכן לא חששתי לחגוג ולשמוח בהיריון שלי. מה שצריך לקרות קורה. כל הזמן יהיו לי פחדים, עד הרגע שהתינוקת תהיה בידיים שלי, אבל אני לא חושבת על זה ככה, ונהנית מהרגע".
