מריחה את הסוף? עם תיק ארוז, פריזר מפוצץ בקופסאות אוכל ואולי אפילו שידה מלאה בגדים קטנים מכובסים, את מרגישה שהגיע שלב הסיכומים בהריון. אחרי מיליון בדיקות דם, אי אילו אולטרסאונדים ומספר לא מבוטל של בדיקות שתן, את מרגישה שהגעת למנוחה ולנחלה, וכל שנשאר לך הוא ללדת.
אך מתברר שיש עוד בדיקונת אחת שפספסת, וחבל שכך: בדיקת GBS שבודקת באופן קל ופשוט אם את נושאת את החיידק שיכול לפגוע בעובר במהלך הלידה. אז למה בעצם לקחת משטח גרון ממקום שהוא ממש לא הגרון? ומה עושים אם מגלים שאת נושאת את החיידק? קבלי הסבר.
1. אז מה זה בכלל GBS? "מדובר בחיידק, סטרפטוקוק מסוג B, שנמצא במערכת העיכול, במערכת הגניטלית (איברי המין) ובדרכי השתן אצל חלק מהנשים", אומר ד"ר ראיד סלים, מנהל חדרי לידה במרכז הרפואי העמק מקבוצת הכללית. "לרוב אין סימפטומים להימצאות שלו, אלא אם הוא נמצא בדרכי השתן".
אם החיידק התמקם בדרכי השתן עלולים להיווצר תסמינים של דלקת, כמו תכיפות במתן שתן, צריבה בזמן ההשתנה ואחריה ואפילו חום גבוה וכאבי גב תחתון, אם הזיהום מטפס לו מעלה מעלה לכיוון הכליות. לדברי ד"ר סלים, החיידק לא מסוכן לאישה, שכן הוא נמצא בגופן של נשים רבות, והבעיה מתחילה, כמו במקרים רבים אחרים, כאשר האישה בהריון.
2. למה ה-GBS מסוכן בהריון? "חשוב לציין שהסיכון הוא בלידה, ולא במהלך ההריון", מחדד ד"ר סלים. "אם החיידק נמצא בנרתיק של האישה בזמן הלידה, הוא עלול להדביק את העובר, ולגרום לו למחלה קשה. ישנם שני סוגים של תחלואה: מחלה מוקדמת, שמתרחשת זמן קצר לאחר הלידה ונחשבת קשה יותר. בין היתר היא כוללת דלקת ריאות חריפה, תהליך דלקתי בכל הגוף, ולצערנו גם אחוזי תמותה גבוהים. המחלה המאוחרת יותר, שמופיעה כשבועיים לאחר הלידה, גם היא לא סימפטית, ומופיעה על פי רוב בצורת דלקת בקרומי המוח. גם כאן מדובר במחלה לא פשוטה, אולם אחוזי ההתאוששות טובים יותר".
3. האם אישה יכולה להימנע מהידבקות? "מכיוון שהחיידק שוכן בגוף באופן שגרתי, הוא לא מידבק", מסביר ד"ר סלים. בניגוד למחלות וזיהומים אחרים, שניתן למנוע באמצעות שמירה על היגיינה והימנעות ממאכלים מסויימים, אין דרך להישמר מהידבקות אמהית.
חשוב לשוב ולהדגיש שבמהלך ההריון העובר לא יכול להידבק: "לשם דוגמא, לא שאני ממליץ על ניתוחים קיסריים ללא סיבה מוצדקת, אבל אם האם עוברת קיסרי אלקטיבי לפני שהתינוק נכנס לתעלת הלידה – הוא לא יידבק בחיידק, כך שאין מה לחשוש מהדבקה לפני הלידה עצמה", מבהיר ד"ר סלים.
4. אז איך מונעים מהעובר להידבק? "אפשר לברר אם האם נשאית באמצעות בדיקה פשוטה: בעזרת מטוש (כמו הקיסם הארוך שמשמש לבדיקת משטח גרון) לוקחים דגימה מהנרתיק ומפי הטבעת של האם – חשוב לקחת דגימה משני המקומות, מכיוון שהחיידק יכול להימצא רק באחד מהם – ובודקים במעבדה", מסביר ד"ר סלים.
אם האישה נושאת את החיידק, עליה לקבל אנטיביוטיקה בחדר הלידה, לפחות ארבע שעות לפני שהתינוק יוצא – ולכן כדאי לנשאיות להקדים ולהגיע לבית החולים, ולא להתעכב בבית, למקרה שיבורכו בלידה מהירה ולא יספיקו להעביר ארבע שעות עם האנטיביוטיקה. את הבדיקה מבצעים בשבוע 35-37, מכיוון שהיא תקפה לחמישה שבועות בלבד.
5. "אז למה הרופא שלי לא אמר לי?" "המדיניות של משרד הבריאות כיום היא לא לעשות בדיקת סקר לכל הנשים בהריון, אלא לנשים עם גורמי סיכון", מסביר ד"ר סלים. "גורמי סיכון הם חום שמתגלה במהלך הלידה, ירידת מים שלא מובילה ללידה במשך יותר מ-18 שעות, לידה מוקדמת (לפני שבוע 37), אישה שהייתה לה דלקת בשתן עם החיידק הזה בכל שלב של ההריון ונשים שהיה להן בעבר ילד שנדבק ב-GBS".
"במקומות אחרים בעולם, כמו ארה"ב, עושים בדיקות סקר, אבל שם גם אחוז הנשאיות גבוה יותר", מציין ד"ר סלים. עם זאת, ייתכן שהמדיניות תשתנה בקרוב. לדבריו, יש מי שטוענים כי הירידה שחלה לאחרונה בשיעור התינוקות שנדבקים בחיידק, מ-0.35 תינוקות ל-1,000 לידות עד לפני כשנתיים, לעומת 0.24 ל-1,000 לידות כיום, מקורה בריבוי הנשים שמבקשות להיבדק מכיוון ששמעו על החיידק למרות שאינן בקבוצת סיכון. מכיוון שמדובר בבדיקה פשוטה, שיכולה להציל חיים: אין סיבה שלא תלכי על זה.