הריון הוא תקופה מאושרת בחייה של אישה, אך לא תמיד הוא מושלם. לעיתים ייתכנו סיבוכים שונים, שחשוב לזהותם וניתן לטפל בהם.

מהם סיבוכי השיליה העיקריים?

רעלת הריון (preeclampsia)

רעלת הריון הינו סיבוך מילדותי שמתבטא בלחצי דם גבוהים והפרשת חלבון בשתן. גורמי סיכון עיקריים הם רעלת הריון בהריון קודם, הריון ראשון, הריון מרובה עוברים, קרישיות יתר, מחלות אימהיות כגון זאבת/מחלות כליה, גיל מבוגר והשמנת יתר. הרעלת יכולה להתבטא בסימנים קליניים כגון כאבי ראש, טשטוש ראיה, כאבים ברום הבטן, קוצר נשימה ואי מתן שתן, או סימנים מעבדתיים כגון הפרעה בתפקודי כבד, הפרעה בתפקודי כליה או טסיות נמוכות. נשים המאובחנות עם רעלת הריון חייבות להיות במעקב צמוד שכן לעיתים המחלה מצריכה יילוד מוקדם. הטיפול כולל תרופות להורדת לחץ דם, מתן מגנזיום בזמן הלידה ומעקב צמוד אחר העובר. בנוסף, אספירין במינון נמוך משבוע צעיר לנשים עם גורמי סיכון מרובים, או רעלת הריון בהריון קודם, הוכח כיעיל למניעת רעלת.

הפרעה בגדילת העובר (IUGR)

אחת הסיבות השכיחות ללידת תינוק במשקל נמוך (המוגדר כמשקל לידה נמוך מאחוזון 10) הוא תפקוד לא מספק של השיליה. כאשר מאובחנת האטה בגדילת העובר יש להיות במעקב צמוד בכדי לנסות ולאתר את הסיבה מאחורי ההאטה בגדילה. במידה והחשד הוא שההפרעה בגדילה הינה תפקוד השיליה, יש לעקוב באופן צמוד אחר גדילת העובר על ידי בדיקות מוניטור ואולטרסאונד. באולטרסאונד נעקוב אחר הגדילה של העובר, כמות מי השפיר וזרימות הדם בכלי דם חשובים בעובר. המעקב הצמוד יעזור להחליט באיזה שבוע ליילד את המטופלת.

שיליית פתח (Placenta previa)

שיליית פתח מוגדרת כאשר השתרשות השיליה מתרחשת במיקום נמוך ברחם – מעל צוואר הרחם. שליית פתח יכולה להיות חלקית או מלאה. גורמי סיכון לשיליית פתח הינם ניתוחים קיסרים בעבר, הריונות מרובי עוברים, הריונות שהושגו בטיפולי פריון, עישון וגיל מבוגר. לשליית פתח יש נטייה לדמם וכל דימום כזה מצריך פנייה לבדיקה ולעיתים אשפוז להשגחה. חשוב לציין שלעיתים שליית פתח שאובחנה בשלב מוקדם יחסית בהיריון "מסתדרת" בהמשך ההיריון עם גדילת הרחם ומשיכת השיליה כלפי מעלה. במידה ובזמן הלידה השיליה היא עדיין שיליית פתח, אופן הלידה יהיה בניתוח קיסרי.

היפרדות שיליה (Placental abruption)

היפרדות שיליה היא מצב בו השיליה נפרדת מדופן הרחם לפני יציאת העובר. גורמי סיכון עיקריים להיפרדות שיליה הם לחץ דם גבוה, חבלה, הריון מרובה עוברים, עישון, גיל מבוגר וקרישיות יתר. היפרדות שיליה בדרך כלל מלוות בדימום לדני (מהנרתיק) וכאבים. חשוב להבין שהניהול של היפרדות שיליה תלוי בחומרתה ובגיל ההיריון. בכל מקרה המחשיד להיפרדות שיליה, יש לפנות מיד לבדיקה כדי להעריך את חומרתה.

הכותב הוא מנהל השירות לסיבוכים מילדותיים, המרכז הרפואי וולפסון