כשילדה, נערה או אישה צעירה מגלה שהיא חולה בסרטן, מעבר לחרדות ולקושי שאופפים אותה יש עניין נוסף שהיא נאלצת להתמודד איתו – הפוריות העתידית שלה. גם אם הסרטן פגע בחלק בגופה שאינו קשור ליכולתה להביא ילדים לעולם, הטיפול הכימותרפי עלול לפגוע אנושות בביציות שלה, ולגרום לה לבעיות פוריות קשות אם וכאשר תרצה להביא ילדים לעולם, עד כדי עקרות מוחלטת.
בשנים האחרונות חלו התפתחותיות משמעותיות בתחום שימור הפריון הנשי בזמן טיפולים כימותרפיים, ונשים יכלו לשאוב ולהקפיא ביציות, לעבור השתלה עצמית של שחלה בתום הטיפול (מרקמת שחלה שהוצאה מגופן לפניו) ואפילו לקבל תרומה של שחלה. למרבה הצער, בניגוד לשימור זרע של גברים (הליך פשוט ויעיל יחסית), בכל הנוגע לשימור פוריות של נשים התהליכים פולשניים, יקרים ואחוזי ההצלחה שלהם רחוקים מלהיות מוחלטים או להבטיח לאישה שהסבל הכרוך בהם ישתלם, והיא אכן תוכל להביא ילדים ביולוגיים לעולם לכשתחלים. כעת, הודות לפריצת דרך משמעותית בחקר הפוריות, ייתכן כי בקרוב הביציות של חולות הסרטן יינזקו הרבה פחות – ואולי אף ייחסך מהן הצורך לעבור טיפולי שימור כואבים ומיותרים.
ניתן למזער את הנזק לפוריות במהלך מתן כימותרפיה
החידוש, שמגיע מהמרכז הרפואי שיבא, לא עוסק בשחזור הביציות – אלא במניעת הנזק שגורמת להן הכימותרפיה. צוות החוקרים, בראשות פרופ' דרור מאירוב מבית החולים תל השומר ופרופ' בנימין שרדני מאוניברסיטת בר אילן, פענח את המנגנון שגורם להרס הביציות בזמן כימותרפיה, ומצא כי טיפול במולקולה בשם AS101 תוך כדי מתן הכימותרפיה מונע את הנזק לפוריות – מבלי לחבל בטיפול התרופתי שמחסל את הסרטן.
"חקר נזקי הכימותרפיה בשחלות עכברי מעבדה הוכיח בפעם הראשונה את המנגנון האחראי לנזק", מסביר פרופ' מאירוב, מנהל המרכז לשימור פוריות בשיבא. "מאגר הביציות בשחלות, הנמצאות במצב תרדמה, מהווה את עתודת הפוריות של הנשים. ההנחה המקובלת בעבר הייתה כי כימותרפיה הורסת באופן ישיר את מאגר הביציות (או 'הרזרבה השחלתית'), ועל כן המחקר עסק במציאת תרופות המונעות הרס. תוצאות המחקר הנוכחי מוכיחות, בפעם הראשונה, כי כימותרפיה אינה הורסת את הביציות הנמצאות במצב תרדמה, אלא פשוט גורמת לגדילה מואצת, ובכך גורלן נחרץ והן מתות. הוכחת המנגנון אפשרה בחינה של המולקולה AS101, שנמצאה מונעת תהליך הגדילה המואצת של הביציות - ובכך שמרה על הפוריות של הנשים".
"המולקולה AS101 הומצאה למעשה אצלנו בר אילן, ונמצאת במבחנים קליניים בחולי סרטן מזה שנים", הוסיף פרופ' שרדני, מנהל המכון לחקר הסרטן, איידס ואימונולוגיה באוניברסיטת בר אילן. "בניסוים קליניים נמצא כי AS101 מפחיתה את תופעות הלוואי של הכימותרפיה, ויתרה מכך: הוכח כי AS101 אינה פוגעת ביעילות הטיפול האנטי סרטני של הטיפול הכימותרפי, ואף יכולה להגביר את יעילות הטיפול".
הניסוי פורץ הדרך העלה כי טיפול משולב במולקולת AS101 ובתרופות כימותרפיות הביאה למספר רב יותר של הריונות ויותר ולדות חיים אצל העכברות שטופלו במולקולה בהשוואה לכאלו שטופלו בכימותרפיה בלבד, אולם כמובן שיש לבצע מחקרים נוספים והתאמות בטרם יאושר הטיפול גם לבני אדם.