לדבריה, הצוות הרפואי ערך לה בדיקות כללית וחיבר אותה למוניטור, אך בדיעבד התברר לא' שהמוניטור חובר לדופק שלה בלבד, במקום לדופק של העובר. "התברר לי לאחר מכן שהאחות שעשתה זאת הייתה בתחילת דרכה בבית החולים. רק אחרי 40 דקות, הגיעה מיילדת וראתה שהדופק שהופיע במוניטור זהה לשלי. רופא שהוזעק למקום גילה בשלב הזה שהעובר ללא רוח חיים. אילו היו מבצעים את בדיקת המוניטור לעובר היו מצילים את חייו", סיפרה א' בתצהיר שהוגש לבית המשפט.
א' הגישה תביעת נזיקין נגד בית החולים לבית משפט השלום בתל אביב. בכתב התביעה גוללה את השתלשלות האירועים. "האחות הייתה צריכה לקרוא מיד לרופא או לבצע בדיקת אולטראסאונד", טענה א'.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של גינקולוג מומחה שקבע שהצוות הרפואי התרשל. "בתור גינקולוג מומחה עם ניסיון די רב הייתי מציע לבצע אולטרסאונד כדי לראות אם הכול תקין או לא תקין", ציין. כמו כן, הוא טוען כי ההחלטה לבצע לידה רגילה ולא קיסרית היא בגדר מחדל ורשלנות רפואית זאת מאחר והיה מדובר בעובר גדול.
עוד נטען בכתב התביעה, כי לאחר שהתבשרה על מות העובר, א' ביקשה מהצוות הרפואי לבצע לה לידה קיסרית. אולם הצוות הרפואי העדיף לבצע לידה רגילה, מה שגרם לה לפגיעות גופניות בעת הלידה ולאחריה. "הם לא התייחסו בכלל לבקשה שלי, ולא הזהירו אותי מההשלכות של לידה רגילה. פשוט קיבלו החלטה בלי לאשר מולי", טענה א'.
מטעם ההגנה, נמסר כי אי אבחון במוניטור אינו מהווה התרשלות, וכי המציאות שבה הדופק האימהי נקלט ולא הדופק העוברי היא דבר שכיח. עוד נכתב בכתב ההגנה כי פעילות של 45 דקות במוניטור עד לגילוי הבעיה היא זמן סביר ולא הוכח שעקב כך העובר מת. רופא מומחה מטעם בית החולים טען שקרוב לוודאי שהעובר כבר מת כאשר התובעת הגיעה לבית החולים.
השופט ד"ר מנחם קליין פסק: "מקובלת עליי טענת התביעה, כי הייתה צריכה להידלק 'נורה אדומה' לאחר שלא נראו האטות במוניטור על ידי האחות הראשונה. אני קובע כי בית החולים התרשל בנהלים שהעביר לאחיות בניטור היולדות. משהגיעה יולדת לבית החולים האחריות לחיי האם והעובר נמצאת בידי ביה"ח. כאמור מצאתי שהנתבעת התרשלה כלפי התובעת בניטור דופק העובר". עוד הדגיש השופט בפסק הדין שהאחות הראשונה טעתה בשיקול הדעת וכי לפי כל אסכולה רפואית נקודת ההנחה במקרים כאלה היא שהעובר עלול להיות במצוקה וכי מדובר בעובר בחיים.
לעומת זאת ציין השופט כי ההחלטה של הצוות הרפואי לבצע הליך של לידה רגילה ולא ניתוח קיסרי כפי שביקשה א' הייתה סבירה. אך הוסיף שהצוות הרפואי לא נהג כראוי כאשר לא קיבל את אישורה של א' לללידה רגילה וכמו כן, לא טרח להסביר לה על הסכנות הכרוכות במקרה זה בהליך של לידה רגילה. השופט פסק לא' פיצוי של 480 אלף שקל ועוד כ-100 אלף שקל הוצאות משפט.
>> קעקועי הפלות: הטרנד שמנציח את החיים שחלפו