היה זה אושר עילאי, טהור. תחושה של שלמות וחיבור לבורא עולם ישירות בלי מתווכים. ככה זה נמשך כמה דקות ארוכות ומענגות, ואז לקחו אותה. אני המשכתי לרחף שם, איפה שהוא ממעל, בשלווה ואושר. הרופאים נכנסים ויוצאים, ותחושת המקום והזמן אבדה לי, כשפתאום ניגש אלי אחד הרופאים ומסביר לי שהכל עבר בשלום ומוסיף שאלה: "תגידי, דיברו איתך על האוזניים שלה?".
כך, ברגע אחד ולא צפוי, התוודעתי לראשונה ללקות ושמה מיקרוטיה. כמובן שבאותו זמן לא ידעתי אפילו להגות את זה נכון, אבל מהר מאוד הסבירו לי שלבתי יש את זה – לקות במבנה תעלות האוזניים שפוגעת בשמיעה. מדובר במום מולד שבו תינוק נולד עם אוזן חיצונית קטנה ותעלת שמע צרה. מום שאינו מתגלה בבדיקות גנטיות (אותן עשיתי בטרם ההריון), אלא ניתן לגילוי באמצעות אולטרה סאונד ממוקד לגולגולת העובר. בסקירת מערכות מורחבת, הרופא בודק גם את תעלות השמע, מערות האף והאוזניים של העובר. הורה שלא רוצה לקחת סיכון יכול לבקש מהרופא שיעשה בדיקה ממוקדת באזורים אלו.
לא אוכל לשחזר במילים את בליל התחושות ששטף אותי באותו רגע. התחושה העיקרית הייתה שיש לי אחריות על הבובה האהובה שלי ושאני אעשה הכל, אבל הכל, כדי לגונן עליה ועם קצת עזרה מלמעלה, הכל יהיה בסדר.
אבל מה עושים עכשיו? הוסבר לי כי הטיפול במום הוא בעזרת מכשירי שמיעה וכי ניתן לבצע ניתוח שחזור אפרכסת מורכב ביותר מגיל 10 ומעלה. ניתוח שמחייב מיומנות של מנתח אף אוזן גרון המומחה בתחום שחזורי אפרכסת, ומשלב באותה סידרת ניתוחים את השחזור האסתטי ואת השחזור השמיעתי.
פתאום אמבולנס עם סירנה בווליום עז חלף על פנינו
חופשת הלידה שלי, אם ניתן לקרוא לה כך, הייתה רצופה בבירוקרטיה, בדיקות, תחושות והתמודדויות שמילאו את מנת חיי וסדר היום שלי בפרק הזמן של החודשים הראשונים לאחר לידתה של מיקה-אלה, בתי הבכורה. היו אלה בעיקר תחושות של עייפות וחוסר זמן בזמן שאני מעבירה את עצמי למצב של אוטומט ופועלת. פועלת לתאם בדיקות, לתאם תורים אצל טובי הרופאים, מכון שמיעה, ביטוח לאומי, התפתחות הילד, טיפת חלב, לשכת הרווחה, לקרוא קצת על הדבר הזה שנקרא "מיקרוטיה" ובעיקר לשדר לה רוגע ושהכל בסדר, להסתיר את ההיסטריה וחוסר האונים ואי הוודאות שבהם הייתי שרויה. ושאני שם בשבילה להוריד גם את הירח, אם יש צורך.
מאז עברו כשנתיים, מיקה אלה גדלה להיות מלכה אמיתית עם כל הגינונים, לא מעט בזכות עמותת מרכז מיחא, שהרגיעה אותי ונירמלה את המצב המטורף בו הייתי. בעזרת רוך, ליטוף, חיבוק והרבה מידע הבהירו לי שהשד אינו נורא כל כך ובעיקר שאני לא לבד. מיקה אלה נעזרת כיום במכשיר שמיעה ושומעת קולות של אנשים כאשר קוראים בשמה, לעתים צריך להגביה קצת את הקול עבורה.
אם יש משהו שלמדתי במסע הזה שלי הוא שדברים שנראים בהתחלה כמפחידים וכסוף העולם - נראים אחרת בעזרת מידע וסביבה תומכת. יש לי הכבוד והזכות להודות לצוות הטיפולי במרכז מיחא. החל מטלי שישבה מולי עם דגמים מוגדלים של אוזניים, דרך לוסי הגננת שהכילה אותי ואת הפחדים שלי, טל קלינאית התקשורת שהאמינה במיקה שלי ובי ובבועז, שמנצח על המקהלה המוצלחת הזאת, שעשתה את חיי לשפויים יותר. מלאכים עלי אדמות לא פחות. ותודה גדולה בעיקר למיקה אלה שלי, שהפכה אותי לאדם שלם ומאושר יותר.
* הכותבת היא אם למיקה-אלה שמטופלת במרכז מיחא המסייע לילדים עם לקויות בשמיעה. לתרומות לעמותה ניתן להיכנס לאתר עיגול לטובה או לאתר מרכז מיחא או בטלפון 03-6994779. מטרת יום השמיעה הארצי שחל היום היא להגביר את מודעות הציבור ללקויות שמיעה, למניעה, לאיתור מוקדם ולאפשרויות שיקום.