זיהום וגינאלי פשוט, שיכול להיראות כמו פטרייה תמימה, עלול לגרום להפלות, לידות ממוקדמות ובעיות פוריות קשות. איך מזהים, איך נמנעים - וסיפור אישי כואב עם סוף שמח
נולד בשבוע ה-25 להריון, במשקל 708 גרם בלבד | צילום:
אמנדה באטלר
קאלום, בנה של אמנדה באטלר, נולד בשבוע ה-25 להריון, במשקל 708 גרם בלבד. עד שהחלו הצירים המוקדמים, שהסתיימו בלידת פג שנאבק במשך שבועות ארוכים על חייו, ההריון היה תקין לחלוטין - עד שאמנדה נדבקה ב-BV, בקטריאל וגינוזיס, ונפלה בצד העצוב של הסטטיסטיקה.
BV הוא הזיהום הנרתיקי השכיח ביותר בקרב נשים בגיל הפוריות, ומתבטא בגירוד, הפרשה מוגברת מאיבר המין (לעתים בעלת ריח), גירוד וכאב. אם גם לכן התיאור הזכיר פטריה, אתן לא לבד: נשים רבות סבורות בטעות כי "הפטרייה שלהן חזרה", ומטפלות בעצמן בטבליות שנמכרות ללא מרשם רופא - אך לא מועילות לזיהום. הגורמים ל-BV הם ריבוי פרטנרים מיניים (גם נשים שמקיימות יחסי מין עם נשים עלולות להדביק אותן) ושימוש בשטיפות נרתיקיות, אבל גם בתולות עלולות להידבק בזיהום, ולכן גם אם לא החלפת פרטנר או לא קיימת יחסי מין זמן רב, את לא מחוסנת.
בעוד שאצל רוב הנשים הזיהום לא יגרום לנזק, בחלק מן המקרים הוא עלול להביא לבעיות פוריות (בעקבות פגיעה ברירית החצוצרות עד לסתימתן), הגברת הסיכון ללקות במחלות מין (כמו זיבה, הרפס, כלמידיה ואפילו איידס) וכן לגרום לזיהומים באגן ולהפלות ולידות מוקדמות, בעיקר בטרימסטר השני להריון (שבועות 13-26). הטיפול ב-BV פשוט - נטילת אנטיביוטיקה בכדורים או ישירות לנרתיק, כך שבכל מקרה של חשד, מומלץ לגשת ללא דיחוי ולהיבדק אצל הרופא (שייקח משטח מהנרתיק, בדומה למשטח גרון).
"לחשוב שכל הסיוט הזה היה יכול להימנע עם קצת אנטיביוטיקה זה בלתי נתפס". אמנדה ובנה קאלום היום | צילום:
אמנדה באטלר
למעשה, נשים שלוקות נ-BV נמצאות בסיכון מוגבר פי שישה להפיל או ללדת פג - בדיוק כפי שקרה לאמנדה. "כעסתי מאוד כשגיליתי שמה שגרם לקאלום להיוולד מוקדם כל כך ולסבול כל כך הרבה בחודשים הראשונים לחייו - שלא לדבר על הסכנה המוחשית שנשקפה לו. היה זיהום פשוט שאפשר לטפל בו בקלות, אם רק הייתי יודעת עליו", אמרה אמנדה בראיון ל"דיילי מייל". "לאורך ההריון הקפדתי על כל הבדיקות, אבל לא הרופא ולא אחות המעקב שלי הזכירו משהו לגבי האפשרות הזו, שכיום אני מבינה כמה היא נפוצה ומסכנת כל כך הרבה אמהות ותינוקות. בכל ספרי ההריון שקראתי היה כתוב שלפעמים יש הפרשות מוגברות במהלך ההריון, ולכן לא ייחסתי לזה חשיבות ולא הלכתי להיבדק. לחשוב שכל הסיוט הזה, והעובדה שכמעט איבדתי את הבן שלי, היו יכולים להימנע עם קצת אנטיביוטיקה זה בלתי נתפס מבחינתי".
