כולנו יודעות שעלינו לרוץ למיון עם ירידת מים, צירים ברורים, דימום שוטף או תינוק בחוץ. אבל מה קורה במצבי הביניים? כשכואב לך אבל את לא לגמרי מקופלת ומשותקת מכאבים, או שיש זרזיף מים ואת מבולבלת אם זו בריחת שתן או ירידת מים? כל סימני השאלה משאירים אותנו בעיקר מבולבלות. בית חולים ליס ליולדות שבאיכילוב עושה קצת סדר:
צירים: אנשים חכמים וקצת מעצבנים נוהגים לומר שכשתהיי בצירים – את תדעי שאת בצירים. אבל איך אישה שחווה הריון בפעם הראשונה אמורה לדעת מה זה אומר? אז הנה לך: אם הכאב הוא כואב מאוד, צפוף, סדיר וממושך – את כנראה בצירי לידה שמצדיקים ביקור במיון ואף לידה. מה שכן, אם יש הפרשה מימית או דמית – שמתלווה לצירים. אל תהססי ותקפיצי את מי שאת יכולה שיביא אותך למיון הקרוב לביתך.
כאבים: כאב מתחת לקשת הצלעות – מרבית מהנשים מדווחות על הבעיה הנפוצה הזאת. הסיבה לכך היא תגובה של העצם לשינויים הורמונליים של ההריון. הכאב מטריד אך לא מסוכן ואינו מצריך נסיעה למיון. אם בנוסף לכך - את חשה בכאב ראש עז, טשטוש ראייה או לחץ דם גבוה – בואי להיבדק.
הפרשות: הפרשה דמית/רירית/מימית ללא צירים: אם מדובר בכתם חד פעמי ולא בשצף של דימום שמכתים את הבגדים ואת הסדינים – לא מדובר בירידת מין ואין צורך לרוץ.
* בכל מקרה של חשש או תחושה שמשהו לא תקין אצל העובר, לא צריך להסס אלא לגשת לבדיקה בבית החולים. כדאי גם לשים לב שתדירות תנועות העובר לא השתנתה ושאתם מרגישים אותן לעתים קרובות.
עוד ב-9 חודשים:
>> האמא שרוקדת על עמוד עם מנשא
>> מומלץ ורצוי: לידה טבעית אחרי ניתוח קיסרי
>> נאמר להם שיש להם בת, ובלידה הם גילו את ההיפך