לרובנו יש פנטזיה מאוד ברורה לפני שאנחנו מתכוונים לעשות ילדים: אנחנו מדמיינים שחקן כדורגל או בלרינה, או שניהם, בסדר כזה או אחר. בילד הראשון, הנטייה המקובלת היא "מי שבא ברוך הבא"; בילד השני, בדרך כלל כבר מעדיפים שיגיע משהו מהמין השני, למען האיזון; ובפעם השלישית, אם יצאו לכם שני ילדים מאותו מין וחשקה נפשכם במשהו אחר לפני שתסגרו את הבסטה, סביר שתתחילו לחטט בספרות המקצועית, ברחבי הרשת ואצל החברות כדי לראות מה אפשר לעשות בנידון. ריכזנו עבורכם את מיטב השיטות הקיימות בשוק כדי להטות את המאזניים מן המצוי לרצוי. נסו ודווחו איך היה.
1. הטבלה הסינית
השיטה הסינית הפופולרית הזו, חוזה בעצם את החודשים בהם כדאי להתעבר בכל גיל, כדי להביא ילד מהמין הרצוי. השיטה מוכרת כמעט לכל אחת שנכנסה להריון והשתגעה מסקרנות עד שניתן היה לראות אם לקטן יש קטן משלו, או שמא הוא בכלל קטנה. עקב העובדה שלסינים מותר להביא רק ילד אחד, ובשל כך רובם רוצים בנים, קיימת נטייה לסמוך עליהם בנושא הזה. האגדה מספרת שהטבלה היתה חבויה בקבר מלכים עתיק במשך 700 שנים. על פי סקרים שנעשו, השיטה מצליחה בחמישים אחוזים מהמקרים. ובמילים אחרות: היא לא עובדת. אבל הי, אולי במקרה שלכם כן?
2. השיטה של ד"ר לנדרום שטל
לשיטה הזו ישנם סימוכים מדעיים מסויימים. ד"ר לנדרום שטל, ביולוג ידוע ואחד החלוצים בתחום הפריות המבחנה, טען שהעוקבים אחר שיטתו יוכלו לצפות להצלחה של 80 אחוזים אם הם חפצים בבן, ו-75 אחוזים אם הם מייחלים לבת. סקרים שנעשו, הראו שמדובר דווקא ב-60 אחוזי דיוק לבנים, ו-65 אחוזים לבנות. התיאוריה מתבססת על תזמון קיום יחסי המין לעומת הביוץ: אלה שרוצים בנות צריכים לקיים את המשגל 3-4 ימים לפני מועד הביוץ, ואלה המעוניינים בבנים צריכים להתקרב יותר למועד עצמו. הנחת היסוד של השיטה היא כי הזרעים הנושאים את כרומוזום X הנקבי איטיים יותר, ארוכים יותר ובעלי תוחלת חיים ארוכה, מאשר הזרעים הנושאים את כרומוזום Y.
ד"ר שטל בדק גם את רמת החומציות של הנרתיק והשפעתה, והגיע למסקנה שלאורגזמה, המורידה את רמת החומציות בנרתיק, יש השפעה טובה עבור מי שרוצה להביא בן. לנשים המעוניינות בבת כדאי שלא להגיע לאורגזמה לפני השפיכה הגברית.
3. תזונה
לשיטה זו תגובות חיוביות בדרך כלל, והיא יוצאת מתוך העובדה שמה שאישה אוכלת משפיע על רמות החומציות בגופה (PH). זרעים הנושאים את כרומוזום X הנקבי, פורחים ומתחזקים בסביבה חומצית, בניגוד לזרעוני Y הזכריים, שמעדיפים סביבה בסיסית. מתוך כך, אם הזוג מעוניין להביא בנות, האם צריכה לאכול דגים, חסה, לשתות הרבה חלב ולצרוך כמה שיותר סידן. למי שרוצה ללדת בן כדאי לאכול בשר, ביצים והרבה חלבונים. אחוזי ההצלחה, על פי סקרים, עומדים על 80 אחוזים, אבל רצוי להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים, בעיקר אם מדובר בבן, כי הדיאטה הזו לא מתאימה לכל אחת.
4. שיטת O+12
שיטה שהומצאה על ידי אם אוסטרלית בשם קינזי, אם לשישה, שבחמש הפעמים הראשונות השתמשה בשיטתו של ד"ר שטל בתקווה להביא בת. לבסוף, כשהתייאשה ממנה, החליטה לנסות משהו קצת אחר. היא קיימה יחסי מין דווקא אחרי סיום הביוץ, וסוף סוף זכתה בבת שכל כך קיוותה לה. לפי השיטה של קינזי, יש לקיים יחסי מין 12 שעות ממועד הביוץ. שימו לב שזוהי שיטה שמתאימה רק למי שרוצה להביא בת ועל פי סקרים, היא זוכה ל70 אחוזי הצלחה.
5. שיטת אריקסון
ד"ר רונלד אריקסון האמריקני שהושפע מאוד מד"ר שטל, ערך ניסויים על תאי זרע. הוא הכניס זרעונים למבחנות עם מים, ושם לב שהזרעונים הזכריים והזריזים יותר נפרדים מהנקביים, ושוחים הלאה. כך הצליח להפריד בין שני סוגי הזרע בקלות. כשמדובר בהפריה מלאכותית, אפשר כך, בקלות יחסית, להפרות את האישה בזרע הנושא את הכרומוזום הרצוי. על פי המחקרים, ההצלחה עומדת על 75 אחוזים.
6. מיקרוסורט
בשיטה הזאת, גם היא קלינית, הזרע מושם בתוך מיכל מסתובב. הזרעונים הנושאים כרומוזום X יסתובבו בחלק החיצוני של המיכל, ואילו זרעוני Y יישארו במרכז, מה שיאפשר לרופא לבחור באילו זרעונים הוא מעדיף להשתמש. שיעור האפקטיביות עומד על 75 אחוזים, כמו בשיטה הקודמת להפרדת זרע.
7. דיאגנוזה גנטית
שיטה זו בלתי חוקית בישראל ובמדינות נוספות בגלל הנושא האתי, אבל היא בטוחה. בתהליך יקר, שעולה מאות אלפי שקלים, יוכל הזוג המשתוקק לבדוק מהו המטען הגנטי של ביציות מופרות, ולבחור איזו ביצית להטמין ברחם, אחרי שווידא שהממצאים טובים בעיניו. השיטה פותחה כדי למנוע פגמים גנטיים, אבל הוצאה משימוש ברוב המדינות כי היא נחשבת לא מוסרית ובלתי טבעית, אך היא מדוייקת ב-99 אחוזים מהמקרים. מצד שני, הסיכויים לקליטה בהריון כזה הם נמוכים מבשיטות האחרות.
8. שיטת סלנס
בשנת 1984 גילה ד"ר פטריק שון, חוקר צרפתי, שהביצית טעונה במטען חשמלי חיובי או שלילי במשך עשרה ימים בכל חודש. כל זרעון גם הוא טעון במטען חשמלי, כשזרעונים זכריים טעונים במעט מטען חשמלי חיובי, ונקביים בשלילי. התוצאה היא משיכה ודחייה של זרעונים מסויימים על פי המטען שנושאת הביצית בזמן הנתון. על פי דרישה, ולאחר שסיפקה האישה נתונים שונים, שון משקלל אותם, ותמורת 400 דולר מוסר לאם טבלה שמראה מהם הימים החיוביים והשליליים של הביציות בכל חודש. במחקר שנעשה על 155 זוגות שהשתמשו בשיטה, רק שניים מהם לא הצליחו להביא ילד במין הרצוי.
9. הירח
ד"ר יוג'ין ג'ונאס, פסיכולוג הונגרי, בחן את הקשר עתיק היומין בין הביוץ לירח. ד"ר ג'ונאס פיתח נוסחה מתמטית סודית שמשקללת נתונים מסויימים של האישה יחד עם נתונים קוסמולוגיים, ומנפיקה רשימה של תאריכים לשנה שלמה שבהם מומלץ לשכב כדי להביא לעולם בנים או בנות. לטענתו, לשיטה יש 97 אחוז הצלחה, אך הוא מזהיר שיש להיות מאוד ממושמעים, לשכב רק בימים המסויימים, ויש חודשים בהם אסור לשכב בכלל.
"אלוהים הוא המבצע. אני רק האצבע המכוונת"
"ישנה היום פתיחות גדולה יותר לנושא בחירת מין הילוד מצד הרופאים", אומרת מיכל נעים, מפתחת השיטה 'בחירת מין הילוד בשיטה הטבעית'. את השיטה היא למדה מסבתה והיא מסתמכת על מחזוריות הגוף ועל הנטייה של ביציות להיות בעלות מטען שלילי או חיובי. "יצאו הרבה מחקרים בנושא, וגם אני על סף יציאה למחקר בשיתוף עם בית חולים גדול. רוב האנשים רוצים לחוות ילדים משני המינים, ואמהות לרוב לא ישקטו עד שתיוולד להן בת, ואני מבינה היטב את הצורך הזה כי עברתי אותו בעצמי. הביקורת בדרך כלל מופנית אל העוסקים בתחום מאחר שיש פה התערבות בטבע. השיטה שלי אינה קלינית או פולשנית, וכשמפנים אלי האשמות אני אומרת: אלוהים למעלה הוא המבצע. אני רק האצבע המכוונת".