"החלטתי שכשמדובר בריפוי והחלמה, גישה חיובית היא מה שחשוב כאן", מספרת ג'סיקה למגזין האינטרנטי People, "אני יכולה לשבת בחדר השינה שלי ולבכות על מר גורלי, או שאני יכולה לנסות להיות אופטימית ככל האפשר, עבור ילדיי ובעלי, ועבור עצמי. אף אחד מאתנו איננו בלתי מנוצח, אך אני לא יכולה להעביר את זמני במחשבות של 'מה היה אילו', אני עדיין במאבק כאן".
ג'סיקה הרברט אמורה ללדת בהשראת לידה ב -17 ביולי את ביתה השלישית (שתצטרף להארלו בת ה-5, והארפר בת ה-3), היא עודדה מאה חברים וזרים לתרום עד כה קרוב ל-17,000 דולר לארגון הצדקה "You Caring" במטרה לשלוח את משפחתה לחופשה חלומית בפריז, לפני שהסרטן ימשיך להתפשט.
"היא אמא, אחות, בת וחברה", אומרת לינדזי ג'ונס, גיסתה של ג'סיקה, מסן קלמנטה, קליפורניה, אשר יזמה את איסוף התרומות, "אבל בעיקר, היא אור בחיינו, והיא לוחמת אמיתית. נכון לעכשיו, היא נלחמת על הזמן שנותר לה עם משפחתה".
משום שלבתה, הארלו, יש אובססיה עם העיר פריז, ג'סיקה ומשפחתה מקווים לצאת לחופשה בצרפת בקרוב. "אני רוצה להיות זו שתיקח אותה לשם," אומרת ג'סיקה. "אני רוצה שניסע יחד ונצלם הרבה תמונות וסרטוני וידאו כך שגם אם הבנות שלי לא יזכרו בעתיד את הנסיעה, תהיה להן אפשרות לחוות את זה שוב דרך התמונות והסרטונים. הדבר שאני מתמקדת בו כעת הוא זמן איכות, אני רוצה ליצור להן זיכרונות רבים וטובים ככל שאוכל".
לג'סיקה נאמר בבית החולים כי הסרטן ממנו היא סובלת - אסטרוציטומה אנאפלסטית – הוא נדיר ולא ניתן לנתחו. הרופאים מנבאים שנותרו לה בין 12 ל- 18 חודשים לחיות. "זה היה די קשה לקבל את הפרוגנוזה הנוראה הזו, בהתחשב בכך שיש לי ילדים קטנים", אומרת ג'סיקה, "כמובן שהיו ימים, ועדיין יש ימים שבהם אני נשברת ומתפרקת כשאני חושבת על מה יכול לקרות. אבל אז אני מעבדת את הדברים, מנגבת את הדמעות וממשיכה. אני לא רוצה להדאיג את הבנות שלי".
אריק הרברט, בעלה של ג'סיקה, מספר שהאומץ שלה מהווה עבורו השראה גדולה, ושהוא בילה לילות רבים ללא שינה, כאשר הוא צופה בג'סיקה הישנה, בחשש שהיא הולכת לחוות התקף נוסף. "המחשבה שהחברה הכי טוב שלי ותאומת נפשי עשויה להילקח ממני, שוברת את לבי", אומר אריק, "אבל אנחנו לא נוותר אף פעם ובשום נקודה. אנחנו הולכים להילחם בדבר הזה עם כל מה שיש לנו".
ברגע שג'סיקה תלד את התינוקת שלה, היא תעבור כימותרפיה וטיפול בקרינה, בתקווה שהגידול שלה לא יגדל יותר. "הגידול לא ניתן לריפוי, אבל ניתן לטפל בו", אומרת ג'סיקה. "אני נאחזת בתקווה הזו. אם אני יכולה להשאיר משהו לבן זוגי ולילדים שלי, אני רוצה שזה יהיה השמחה והאופטימיות שלי יחד עם ההתלהבות לחיים. אני חייבת להאמין שיש סיבה לדברים שקורים בחיינו".
>> דיכאון אחרי לידה של גברים: "אחרי שאשתי ילדה, רציתי להתאבד"