מי שפיר היא כנראה אחת הבדיקות המאיימות ביותר עבור נשים בהיריון. מחד – ידוע כי היא בדיקה אמינה המאפשרת לקבל מידע מדויק לגבי מצבו הגופני של העובר. מאידך – היא אינה חפה מסיכונים. כדי לסבר את האוזן, הנתונים הרשמיים מדברים על כחצי אחוז סיכון להפלה, אם כי בפועל הרופאים טוענים שהמספר אף נמוך יותר.
אז כדאי או לא? ובכן, כיום המגמה המסתמנת בקרב המומחים היא להמליץ על ביצוע הבדיקה – לכל אישה בהיריון ובכל גיל. וכיוון שידע הוא כוח, ביקשנו מפרופ' טל בירון־שנטל, מנהלת מחלקת נשים ויולדות בבית החולים "מאיר", לענות על השאלות הבוערות בנושא, כדי שאת תוכלי לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורך על בסיס הנתונים.
מה זה בדיקת מי שפיר?
מי השפיר נוצרים בתחילת ההיריון. הם נוצרים מהפרשות העובר וגם מהשתן שלו. המים מכילים תאי עור ותאים ממערכת העיכול והנשימה של העובר. תאים אלה נושאים את הכרומוזומים שבהם מצוי ה־DNA – החומר הגנטי של העובר.
במהלך הבדיקה, המכונה "דיקור מי שפיר", למעשה שואבים מי שפיר מתוך הרחם ומבצעים בהם בדיקות גנטיות שונות.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
לאחר חיטוי מדוקדק של הבטן, מצמיד הרופא מַתמֵר אולטרסאונד לבטנה של האישה. בידו השנייה הוא דוקר את הבטן במחט דקיקה וארוכה, דרך העור, השרירים והרחם, ושואב מעט נוזל ישירות משק מי השפיר. הנוזל מועבר לבדיקת מעבדה, ולאחר כחודש ימים מתקבלת התשובה.
בשנים האחרונות הוכנסה לשימוש בדיקה מואצת (FISH), הבודקת רק חלק מהכרומוזומים ומסתיימת בתוך יומיים־שלושה. בשל עלותה הגבוהה של הבדיקה, כמעט לא נעשה בה שימוש, למעט במקרים מיוחדים.
מי שפיר וצ'יפ גנטי
כיום בכל דיקור מי שפיר מקובל לבצע גם "צ'יפ גנטי" – בדיקה המאתרת עודפים או חסרים של גנים אצל העובר, ומאפשרת לאתר תסמונות גנטיות רבות שלהן השפעה משמעותית על בריאותו לטווח הקצר והארוך. בבדיקת מי השפיר ניתן לאתר גם הפרעות במבנה הכרומוזומים ובמספרם. ניתן להרחיב את הבדיקות גם לריצוף של החלקים הפעילים בגנום האנושי ואף מעבר לכך, בעיקר במצבים שבהם מחפשים מענה לנוכחות של בעיה גנטית על סמך ממצאים שהתגלו בבדיקת האולטרסאונד או על סמך סיפור גנטי אישי או משפחתי.
אחוזי דיוק בבדיקת מי שפיר
הבדיקה מעניקה מענה אמין ומדויק, שכן היא אינה סטטיסטית, אלא בודקת באופן ממשי את הכרומוזומים ואת הגנים.
לפעמים מתקבלות תשובות של ממצאים גנטיים שלא תוארו בעבר, ואז קשה להעריך את חומרת הבעיה. ככל שחולפות השנים, שיעור המקרים שבהם לא ניתן לקבל תשובה חד־משמעית יורד, וכיום הם מהווים 1–2 אחוזים מהבדיקות בלבד.
למי מומלץ לבצע את הבדיקה?
- לאישה בעלת היסטוריה של הריונות עם מומים כרומוזומליים.
- במצב של שקיפות עורפית לא תקינה.
- כאשר בסקירת מערכות נמצאו ממצאים המעלים חשד לבעיה כלשהי אצל העובר.
- כאשר בסקירות האולטרסאונד נמצאו שניים או יותר מה"סמנים הרכים", ואלה הנפוצים שבהם: מוקדים אקוגניים בלב או במעיים, ציסטות בראש או בצוואר, אגני כליה מורחבים ושני כלי דם טבוריים במקום שלושה.
- אם האם או האב נוטלים או נטלו בעבר תרופות העלולות להעלות שכיחות של מומים. בין היתר, מדובר בתרופות כימותרפיות, וכן בתרופות נגד קדחת ים־תיכונית.
אישה שמעוניינת לעבור את הבדיקה ולא נמצאת באחת מקבוצות הסיכון שהוזכרו, רשאית ויכולה לעשות זאת, תמורת תשלום, אצל רופא פרטי או בבית חולים ציבורי.
מה הסיכונים לאם ולעובר?
הסיבוכים הנפוצים ביותר הם הפלה, ירידת מים, צירים מוקדמים וזיהום. סיבוכים נדירים נוספים הם פגיעה בכלי דם ופגיעה בעובר עצמו, אך שיעורם אפסי מאז החלו לבצע הבדיקה בליווי אולטרסאונד.
האם בדיקת מי שפיר כואבת?
הבדיקה דומה לבדיקת דם מבחינת הכאב. היות שהדקירה בבטן, והרחם לעיתים מתכווץ וזה גורם לאי־נוחות, לעיתים האישה חווה את הבדיקה כמפחידה או כואבת. עבור רוב הנשים לא מדובר בבדיקה נוראה מבחינת הכאב. בכל מקרה חשוב לדעת שהיא נמשכת מספר דקות בלבד.
מתי חולפת הסכנה לאחר מי שפיר?
מרבית הסיבוכים הקשורים לבדיקת דיקור מי השפיר, נובעים מזיהום של שק מי השפיר ובאים לידי ביטוי ביומיים־שלושה הראשונים לאחר הדיקור. לכן, אם היומיים הראשונים עברו בשלום, הסיכון להפלה או לירידת מים יורד באופן ניכר.
איך נזהרים?
מכיוון שאין דרך לחזות איזו אישה תלקה בזיהום או תפיל בעקבות הבדיקה, המשתנים היחידים שניתן לשלוט בהם הם ניסיונו של הרופא והמנוחה לאחר הדיקור. לא ברור אם המנוחה המוחלטת אכן מועילה, אולם הרופאים ממליצים להימנע מסיכונים מיותרים. ניסיונו של הרופא משפר את סיכויי ההצלחה עד לגבול מסוים, אולם למרבה הצער גם אצל הרופא הטוב, המנוסה והמיומן ביותר ייתכנו מקרים של בדיקות שהסתיימו בתוצאה עגומה.
מנוחה אחרי מי שפיר – מה ההנחיות?
לאחר בדיקת מי שפיר מקובל להמליץ על מנוחה למשך יומיים או שלושה. לא מומלצת שכיבה מלאה במיטה, אבל מקובל להמליץ להימנע ממאמץ פיזי, מפעילות אירובית ומקיום יחסי מין. מותר להתקלח, לאכול, לשתות, לשבת מול מחשב או טלוויזיה ולהתהלך. במידה והכל תקין, הבדיקה הבאה היא סקירת מערכות מאוחרת.
מה מחיר בדיקת מי שפיר?
אין לכך תשובה גורפת. אישה שזקוקה לבדיקה בשל ממצאים לא תקינים לא תשלם עליה, ולעומת זאת אישה שמחליטה לבצע בדיקה פרטית תשלם בהתאם למחיר שייקבע מול המרפאה.
תוצאות מי שפיר: קיבלת תוצאות מי שפיר לא תקינות – מה הלאה?
אם תוצאות הדיקור אינן תקינות, תוזמנו לייעוץ גנטי חוזר, שבו יוסברו המשמעויות ותתקבל החלטה על המשך ניהול ההיריון בהתאם לממצאים. יש מצבים שבהם זוגות מסוימים בוחרים לבצע הפסקת היריון, בעוד שזוגות אחרים בוחרים להמשיך אותו למרות הממצאים. במצבים מסוימים התשובה אינה חד־משמעית, ונדרשת הרחבה של הבירור בבדיקות ייחודיות או באמצעות בדיקות של בני משפחה נוספים. בשורה התחתונה – כל מקרה לגופו.
ב־2015 נכנסה לתמונה בדיקת ה־NIPT – בדיקה גנטית חדשה שמזהה תסמונות בעובר. את הבדיקה ניתן לבצע החל משבוע ה־10 להיריון והיא מגיעה, כך אומרים, לרמת דיוק לשלום העובר של 99%.
פרופ' בירון־שנטל מציינת כי בדיקת NIPT מאתרת כרומוזומים עובריים בדם האם וכי היא יכולה לאתר בדיוק גבוה ביותר עוברים עם תסמונת דאון, אך אינה מאפשרת לאתר את כל מגוון הבעיות הגנטיות שאותן כאמור ניתן לאתר בדיקור מי שפיר. ולכן, על אף היותה לא פולשנית וללא סיבוכים, בשלב זה לדבריה הבדיקה אינה יכולה להחליף את דיקור מי השפיר.
ייעוץ מקצועי נוסף לכתבה: פרופ' רמי מושונוב, מנהל תחום גינקולוגיה באסותא מרכזים רפואיים; פרופ' ירון צלאל, רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
בהריון או אחרי לידה? מזל טוב! באפליקציית איזי ריכזו את כל מה שחשוב לדעת: