במהלך ההריון את מתמודדת עם לא מעט שינויים ודאגות: החלפת מלתחה, מספר המשקפיים שעלול לעלות, כאבים, מתיחות, בדיחות של קולגות – באמת שאין צורך להמשיך לפרט. אבל לפחות דבר אחד את חושבת שנחסך ממך: הצורך לפרנס את חברות ההיגיינה הנשית. תשעה חודשים נטולי תחבושות, טמפונים, דליפות והכתמות.
כי למרות שמדובר בתופעה נפוצה למדי - דימום בהריון נתפס כאסון, וכל הריונית שראתה טיפת דם יכולה להעיד על הכמעט-התקף-הלב שליווה אותו.
ישנם דימומים שאכן מעידים על בעיה או סכנה ממשית להריון או לאם, ועדיין, למרות שדימום מחייב בדיקה והתייעצות עם הרופא המטפל, אין זה אומר בהכרח שעוד רגע ההריון מסתיים בהפלה. קיימות לא מעט סיבות שבגללן נשים הרות מדממות גם במהלך תשעת חודשי ההריון. למה למשל? הנה כמה סיבות.
עוד ב9 חודשים:
>> תופעות מטרידות לאחר לידה
>> הסרטון שכל יולדת תזדהה איתו
<< 10 עובדות מדהימות על עוברים
1. דימום השתרשות: סימן שההריון נקלט
כשהביצית המופרית - שתהפוך בעוד כמה חודשים לתינוק - מגיעה לרחם שלך, היא משתרשת בדופן שלו. בשלב הזה, דופן הרחם מכוסה ברירית עשירה בדם (אותה רירית שמשתחררת אם לא התרחש הריון ומופיעה בתור הווסת שלך). לעתים, ההשתרשות של הביצית גורמת לדימום קל מהרירית הזו, שבאופן אירוני לא מעיד על הפלה, אלא על ההפך ממנה: הריון שנקלט ומתבסס ברחם.
מה אפשר לעשות? אם עברו 14 יום או יותר מהביוץ, את יכולה לעשות בדיקת דם שתגלה אם את בהריון או לא. בשלב מעט מאוחר יותר, בשבוע 4-5, כבר אפשר לראות שק הריון באולטרסאונד ולהיות משוכנעים שהכל הולך בכיוון הנכון.
2. הריון חוץ רחמי: כשהביצית הולכת לאיבוד
כאן הדימום כבר מעיד על סיכון לאם, ועל הריון שלא עולה יפה. בהריון חוץ רחמי הביצית המופרית "הולכת לאיבוד", ובמקום ברחם משתרשת מחוצה לו, בדרך כלל בחצוצרה אבל לעתים בצוואר הרחם, בשחלה או בחלל הבטן. למרות שמדובר במצב נדיר שמתרחש בכ-2% מההריונות, חשוב להיות מודעים לסימנים: בעיקר כאבי בטן ודימום, ולבדוק באולטרסאונד האם ישנו שק הריון שתואם את ערכי הורמון ההריון בבדיקת הדם.
מה אפשר לעשות? למרבה הצער, אין הרבה מה לעשות פרט לסיום ההריון במהירות האפשרית, על מנת למנוע סיכון מיותר לאישה.
3. הפלה מאיימת: בעיקר בשליש הראשון
בחלק מהמקרים, הדימום הוא אכן עדות לכך שהנורא מכל עומד לקרות, ושההריון עומד בפני סיום. עם כל הצער שבדבר, חשוב לזכור ש-70% מההריונות שמסתיימים ספונטנית בשליש הראשון הם של עוברים לא תקינים מבחינה גנטית, שהגוף פשוט מונע מהם להמשיך ולהתפתח.
מה אפשר לעשות? בעיקר לנוח ולקוות לטוב. במקרים מסויימים האישה תקבל תמיכה הורמונלית של פרוגסטרון במטרה למנוע את ההפלה, אולם אין הוכחות חד משמעיות באשר ליעילות הטיפול.
4. הריון תאומים: מעין "חצי הפלה"
לא מעט הריונות של עובר יחיד התחילו למעשה כהריון תאומים, כאשר בשלב מסוים אחד התאומים לא שורד. לעתים התאום פשוט נספג ברירית הרחם, אבל לפעמים הוא גורם לדימום כאשר הוא מפסיק להתפתח, מעין "חצי הפלה". ברוב המקרים, העובדה שתאום אחד חדל להתפתח לא אומרת דבר לגבי התאום השני, וההריון יכול להמשיך כהריון רגיל לכל דבר.
מה אפשר לעשות? לוודא באולטרסאונד שהתאום השני בסדר. ולנוח, כמובן.
5. זיהום: כאשר ההריונית סובלת ממחלת מין
אם האישה סובלת ממחלות מין כמו הרפס או זיבה, בהחלט ייתכן שהיא תקבל מהן דרישת שלום במהלך ההריון, בדמות כאבים, צריבות, פצעים או דימומים. בישראל נהוג לבצע בדיקת דם לגילוי מחלות מין כאשר אישה מתכננת הריון או נמצאת בתחילתו, אבל מרחב הפעולה של הטיפול מוגבל למדי.
מה אפשר לעשות? לבצע בדיקות לפני ההריון, ואם התגלית כנשאית, עלייך להיות במעקב מתאים ולקבל במקרה הצורך טיפול שבטוח לעובר. במקרים של נגעים באיבר המין ותעלת הלידה, ייתכן שאף יומלץ לאישה ללדת בניתוח קיסרי כדי למנוע הדבקה של התינוק.
6. פוליפים: בגלל האסטרוגן
רמות האסטרוגן הגבוהות, זיהומים שונים וכלי דם חסומים עלולים לגרום להתפתחות של פוליפים בצוואר הרחם ואף ברחם עצמו. הפוליפים כשלעצמם בדרך כלל לא מזיקים, אולם יכולים לגרום לדימום.
מה אפשר לעשות? בגלל הסיכון הקטן כי מדובר בתחילתו של תהליך סרטני, חשוב מאוד לבדוק את הפוליפים. אם הם לא בעייתיים, הם לא אמורים להפריע להריון וללידה.
7. שליית פתח: מחייבת מעקב הריון צמוד
כאשר הביצית משתרשת ברחם, אף אחד לא נותן לה מפה. יש כאלו שמשתרשות מלפנים (ויוצרות בהמשך שליה קדמית), אחרות שמשתרשות מאחור (נכון, שליה אחורית) ויש ביציות מופרות סוררות, שמתיישבות דווקא על פתח הרחם וגורמות לדימומים תכופים ולא מעט פחדים וחרדות של ההריונית והרופאים שלה.
מה אפשר לעשות? לקוות שהיא תעלה קצת ככל שההריון מתקדם. עם זאת, שליית פתח מחייבת מעקב צמוד לאורך ההריון, וכן לידה קיסרית, מכיוון שהיא פשוט חוסמת את פתח היציאה של התינוק מהרחם.
8. יחסי מין: כשצוואר הרחם רגיש מדי
כולנו שמענו את האגדות על שטף ההורמונים שגורם לחשק מיני מטורף בשליש השני, וגם את האגדות על הסקס המזרז לקראת התאריך המשוער. כאשר מדובר בהריון תקין אין כמובן סיבה להימנע מיחסי מין, אבל צריך לדעת שבגלל הרגישות המוגברת של צוואר הרחם, יחסי מין נמרצים מדי עלולים לגרום לדימום.
מה אפשר לעשות? להרגיע.
9. היפרדות שליה: התסריט הגרוע
התסריט הכי גרוע של דימומים בשליש השני והשלישי היא היפרדות שליה – התנתקות מלאה או חלקית של השליה מדופן הרחם, שגורמת לדימום כבד ועלולה להסתיים במוות של האם והעובר גם יחד. כאשר השליה מתנתקת נפגעת אספקת החמצן לעובר, וכלי הדם הפתוחים עלולים לגרום לאם לאבד דם בכמות שמסכנת את חייה.
מה אפשר לעשות? להגיע בדחיפות לבית החולים.
10. התחלה של לידה: עם הפקק הרירי
כשהפקק הרירי יוצא בשעה טובה, נלווה לפעמים לג'לי החלזוני הלבנבן גם מעט דם. חשוב לציין כי אם מדובר בדימום טרי ולא בהפרשה, יש להגיע בדחיפות לבדיקה.
מה אפשר לעשות? לארוז תיק ולוודא שאת זוכרת איך לוחצים.
סייע בהכנת הכתבה: ד"ר בני שכטר, רופא נשים בכיר