שני מקרים שעלו לכותרות בעולם לאחרונה מעלים שאלות בנוגע ללגיטימיות של פונדקאות על ידי חברות או אפילו אמהות של בני הזוג: המקרה הראשון התרחש בארה"ב. אחרי שילדה תאומים שמתו במהלך הלידה והפילה הריון נוסף, הרופאים הודיעו לשרה קורנל שגופה לא יעמוד בניסיון נוסף, ושאם היא רוצה ילדים - כדאי שתתחיל לחפש פונדקאית. קריסטין קייסי (61), אמא של שרה, לא חשבה פעמיים - והתנדבה למשימה. 

חרף החששות מגילה המתקדם של האם, פרוטוקול IVF (הפרייה חוץ גופית) מיוחד לנשים אחרי גיל המעבר נכנס לפעולה, וקריסטין נכנסה להיריון עם עוברים שנוצרו מהביציות של בתה ומהזרע של חתנה, ואחרי תשעה חודשים ילדה את הנכד של עצמה, בריא ושלם, בניתוח קיסרי.  
 

מקרה נוסף התרחש אף הוא בארה"ב, כשג'יימי האווול התנדבה להיות הפונדקאית של וויטני בריט - החברה הכי טובה שלה. אחרי חמש שנים של טיפולי פוריות מתישים, הבינו בריט ובעלה שהם צריכים למצוא מישהי שתישא עבורם את ההיריון, והתחילו לחפש נשים שיהיו מוכנות להיכנס לתהליך. ערב אחד יצאה בריט לנקות את הראש עם חברתה הטובה, וכשישבו במסעדה אמרה לא האוול שמצאה עבורה פונדקאית. בריט הנרגשת ביקשה לדעת פרטים, והאוול אמרה: "אני". 

"לא האמנתי שזה יכול להיות כל כך פשוט", אמר בריט. "אנחנו מכירות כמעט כל החיים שלנו, ולמרות שאנחנו פחות או יותר הפוכות בכל דבר - אנחנו קשורות אחת לשנייה ומסתדרות הכי טוב בעולם". 
 
בזמן התהליך נרשמה דרמה לא קטנה, כשבריט נכנסה - באופן בלתי צפוי לחלוטין - להיריון טבעי. אבל למרבה הצער, ההיריון לא שרד, ובריט השבורה רצתה לוותר גם על תהליך הפונדקאות. "אני מודה לאלוהים שג'יימי לא נתנה לי לוותר", אמרה בריט. "כמה שבועות אחר כך, היא כבר התקשרה אליי להגיד שהבדיקה שהיא עשתה יצאה חיובית - ושהיא בהיריון עם הילד שלי". קרוז, התוצר של התהליך המופלא, נולד בשבוע שעבר, בריא ושלם. 
 

האם מצב כזה תורם או דווקא מזיק לתהליך הפונדקאות? והאם זה יכול לקרות בישראל? שוחחנו עם עו"ד סיגל רוסק-גיסין ועו"ד תמר רובינשטיין, מנהלות מיזם "חיים חדשים", המלווה פונדקאיות והורים מיועדים בהליכי פונדקאות, כדי להבין. 

"חוק הפונדקאות בארץ לא מאפשר מצב בו פונדקאית היא בת משפחה של ההורים המיועדים", מסבירה עו"ד רוסק-גיסין. "לפי החוק הפונדקאית לא יכולה להיות אם, בת, נכדה, אחות, דודה ובת-דוד או בת-דודה של האב או האם. בנוסף לכך, הגיל המקסימלי שבו אישה יכולה לשמש כפונדקאית בישראל הוא 38, כך שאמהות לנשים הזקוקות לפונדקאית הן כבר לא בגיל המתאים על פי רוב.

"מנגד, אין מניעה בחוק הישראלי כי אישה תהיה פונדקאית עבור חברה קרובה, ובלבד שהיא עומדת בכל שאר הקריטריונים הקבועים בחוק הפונדקאות ובנהלי הוועדה. בשונה מפונדקאות מחו"ל, העובדה שבישראל הפונדקאיות חייבות לקבל אישור של ועדה הוא יתרון משמעותי לזוגות, אשר יכולים להיות בטוחים שהאישה שנבחרה היא כשירה לשמש כפונדקאית, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה נפשית".

ומה לגבי המורכבות של תהליך כל כך סבוך עם מישהי קרובה? "יש יתרונות רבים לכך שהצדדים להליך הפונדקאות יהיו זרים זה לזה", אומרת עו"ד רובינשטיין. "תהליך הפונדקאות הוא מורכב מהרבה בחינות; במהלכו עלולות לצוץ אינספור סיטואציות מורכבות, ודווקא הריחוק בין הצדדים להליך (האם הנושאת וההורים המיועדים) יכול להוות יתרון גדול. הזכויות והחובות של הצדדים מוגדרים חוזית, ההתנהלות הכספית מתנהלת על ידי נאמן והתשלומים מתנהלים בהתאם לחוזה. הדברים מוגדרים היות ומדובר בצדדים הזרים זה לזה בראשית הדרך.

"מובן שלאורך הזמן נוצרת קרבה בין הצדדים, שכן במהות מדובר על נתינה אדירה של אישה (זרה במרבית המקרים) לזוג במטרה להעניק לזוג את הדבר היקר ביותר – ילד. לאורך התהליך הצדדים לומדים להכיר, לכבד, להעריך ולהוקיר זה את זה ובמרוצת הזמן על פי רב נוצרת רעות, איכפתיות והרבה אמפטיה. לאחר שההליך מסתיים בהצלחה הצדדים רשאים לבחור את מידת הקשר והקרבה לעתיד. לא תמיד הורים מיועדים מעוניינים בהמשך קרבה – ודווקא הזרות בין הצדדים להליך מאפשרת מצב כזה.

"מאידך, יש גם יתרונות להליך הפונדקאות עם אישה קרובה מאוד לזוג – אולם כאשר מדובר בחברה קרובה יש גם בסיס למחלוקות, בפרט כאשר ההליך אינו מתנהל בצורה חלקה (מקרים של הפסקת הריון, מקרים בהם לא נקלט הריון וכו')".

>> שנה אחרי שהוחלף, התינוק הוחזר למשפחתו