לא מדובר בחומר החום-סגלגל שהיו שופכים על הברכיים כשהיית נופלת מהסקטים – מדובר במינרל חשוב להתפתחות התינוק בזמן ההריון וההנקה, ולפי פרסום של האיגוד הרפואי האמריקאי – כנראה שאת לא מקבלת מספיק ממנו.
"הכרחי עבור התפתחות המוח ויצירת העצבים"
"רמות היוד שאנחנו רואים בבדיקות אצל נשים מערביות הולכות ויורדות מדי שנה, וכמו שאנחנו יודעים, יש לכל השפעה שלילית אפשרית על האם ועל העובר", אמר פרופ' אלכס סטנרו-גרין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, שהוביל את ניסוח נייר העמדה החדש. "אנחנו צריכים להנחות את הרופאים וכל מי שאחראי על מעקב הריון להקפיד לוודא שלנשים יש רמות מספקות של המינרל החשוב הזה, כדי למנוע נזקים אפשריים. בנוסף, ננחה את החברות המייצרות תוספים לנשים הרות לכלול יוד בתוסף שהן משווקות".
"החשש המרכזי הוא שחוסר ביוד, אפילו חוסר מתון, יוביל לאיי-קיו נמוך יותר של היילוד", אמרה ד"ר אליזבת פירס, שהשתתפה אף היא בניסוח העמדה הנחרצת. למעשה, לפי נתונים שהובאו בהשערת המחקר, מחסור ביוד הוא הגורם המוביל לעיכוב התפתחותי בר מניעה ברחבי העולם, וכן קשור בלידות מוקדמות ובתמותת תינוקות.
למעשה, אין זו הפעם הראשונה שהממסד הרפואי בארה"ב ממליץ לנשים לצרוך יוד. בעבר התפרסמו המלצות דומות של האגודה האמריקאית לרפואת בלוטת התריס, האגודה לאנדוקרינולוגיה והמכון הטרטולוגי הראשי בארה"ב, אולם להצהרה של האיגוד הכללי יש כמובן משקל רב יותר בקביעת מדיניות.
"יוד הוא מינרל שדרוש אמנם לגוף בכמויות קטנות יחסית, אבל בהחלט חשוב לתפקוד, וביתר שאת בהריון", אומרת טובה קראוזה, דיאטנית קלינית ומחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהריון". "הוא מרכיב הכרחי בוויסות של פעולת בלוטת התריס, ובהריון זה חשוב במיוחד, כי לבלוטה יש תפקיד קריטי בהתפתחות המוח של העובר וביצירת העצבים שלו. בחודשי ההריון הראשונים האמא מספקת לעובר את ההורמונים הדרושים לו, ופעילות הבלוטה גדלה ב-50% אחוז, וגם כשהעובר מתחיל לפתח בלוטה משלו, הוא זקוק ליוד דרך המזון שהאם אוכלת, כמובן, מכיוון שאין לו גישה למזון בעצמו".
מאיפה מקבלים יוד?
חוסרים חמורים ביוד גורמים לנזקים קשים, אבל כרגע מנסים לברר מה ההשפעה של חוסרים מתונים יותר. הקצובה המומלצת לא בהריון היא 150 מק"ג, בהריון 220 מק"ג ובהנקה 290 מק"ג..
את היוד הכי קל לקבל במזון מן הים, או במלח שמועשר ביוד. בארה"ב המלח מועשר ביוד, אבל בישראל רק חלק מהסוגים מועשרים, ואז זה מצויין על גבי האריזה בצורה בולטת, וכדאי להעדיף את המותגים הללו. "מזונות אחרים, כמו פירות וירקות, מושפעים מכמה יוד יש בקרקע ובמים שבהם הם מושקים, ולכן הכמות משתנה וקשה לקבוע ערך מוחלט", מציינת טובה.
"לכאורה, אפשר לחשוב שבגלל שישראל שוכנת לחוף הים לא תהיה בעיה של צריכת יוד בקרב תושביה, אבל בפועל זה לא כך. לפני מספר שנים בדקו רמת יוד בשתן של 204 אנשים, מתוכם 51 נשים הרות, שהראו חוסרים בדרגות שונות. לכן, אלא אם יש בעיה בבלוטת התריס מומלץ להשתמש במלח עם יוד, ולאכול דגי ים, שתי מנות בשבוע. אצל נשים עם בעיה ידועה בבלוטת התריס ייתכן שהמינונים יהיו אחרים, וחשוב להיוועץ ברופא המטפל".
"היוד משמש ליצירת הורמון התירוקסין בבלוטת התריס, ולכן חשוב לקבל אותו בכמות מאוזנת וטובה מהמזון אותו אנו צורכים", מוסיף ד"ר אריה ישעיה, גניקולוג, מזכיר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית ויועץ רפואי לכצט. "כרבע מהנשים באוכלוסייה סובלות מתת תריסיות, כלומר פעילות חסרה של בלוטת התריס, והבעיה בהחלט יכולה לנבוע ממחסור ביוד. חשוב כמובן לעקוב אחרי תפקוד הבלוטה לאורך החיים, אבל בהריון יש חלון זמן משמעותי עוד יותר, שבו חשוב במיוחד לוודא שאין לאישה חוסר יוד – ולכן מומלץ לנשים להקפיד על תזונה עשירה ביוד ולעקוב בבדיקות דם אחרי ערכים הורמונליים בדם, כמדד לתפקוד הבלוטה".