כששלי קאולי, יולדת צעירה בת 23, נכנסה לניתוח קיסרי חירום, כולם היו לחוצים. הניתוח הסתיים הצלחה, ושלי ילדה תינוקת בריאה בשם ריאן - אבל כשהגיע הזמן להפסיק את ההרדמה הכללית ולהעיר את שלי - היא לא פקחה את העיניים. אחרי כמה ניסיונות כושלים להעיר אותה, הרופאים איבדו אופטימיות, והודיעו לבני המשפחה ששלי נכנסה לתרדמת - ולא ברור מתי ואם בכלל תתעורר שוב.
"הרופאים עשו כל מה שהם יכלו", אמר ג'רמי, בעלה של שלי, למגזין PEOPLE. "אבל היה ברור מאוד שהם חושבים שזה אבוד, וששלי לא תתעורר לעולם". אבל אז, לאחת האחיות היה רעיון. "אנחנו מאמינים מאוד במגע 'עור-לעור' של תינוקות ואמהות, אמרה אשלי מאנוס, האחות שבדיעבד הצילה את חייה של שלי. "יש במגע הזה יתרונות מאוד משמעותיים לאמא, לתינוק, להנקה ולקשר ביניהם. ומכיוון שזה כמובן לא טיפול שיכול להזיק, החלטנו לנסות לשים את התינוקת על שלי, שהייתה מחוסרת הכרה".
המגע האמהי הרגיע את התינוקת, שנרדמה מיד כשהונחה על אמא שלה. אבל לצוות הרפואי הייתה תכנית אחרת בשבילה - הם רצו שתבכה, כדי לעורר את שלי. "דגדנו אותה ואפילו צבטנו אותה קצת, כדי שתתעורר ותשמיע קול", סיפרה מאנוס. "זה לקח אמנם עשר דקות, אבל בסוף היא התעוררה והתחילה לבכות - ואז קרה הנס".
בתוך שניות, הסימנים החיוניים של שלי - לחץ הדם, הדופק ואחוז החמצן בדם - המריאו, והיא אפילו התחילה להגיב לבדיקות הנוירולוגיות שמוודאות את מצב ההכרה. בתוך שבוע, היא כבר הייתה עירנית לחלוטין, ופגשה את התינוקת שלה, שהצילה את חייה. כיום, שנה אחרי הלידה, ריאן ושלי בריאות ושלמות. "בכל פעם שאני מביטה בה, אני מתרגשת מהקשר המדהים שלנו, ומהעובדה שלא רק אני נתתי לה חיים - גם היא החזירה לי את החיים שלי", אמרה שלי ל-PEOPLE.
>> על מה נשים חושבות בזמן הלידה?