יותר מצירים שמגיעים מוקדם מדי, יותר מטפטוף מים לא ברור – הדבר הכי מפחיד בהריון הוא ללכת לשירותים, ולגלות דימום. אבל האם כל דימום בתחילת ההריון הוא התחלה של הפלה? והאם דימום לקראת סוף ההריון בהכרח אומר שאת בלידה?
קבלי מדריך קצר לענייני דימומים. רחוק רחוק ושלא נדע, אבל תמיד עדיף להיות מוכנים.
"דימום בתחילת ההריון הוא תופעה שכיחה"
1. האם דימום בהריון מעיד בהכרח על בעיה כלשהי? "לצערי, בדרך כלל כן", אומר ד"ר זהר נחום, מנהלת מחלקת האם והעובר במרכז הרפואי העמק מקבוצת הכללית. "למעשה אנחנו מתייחסים לכל דימום בתחילת ההריון כאל הפלה מאיימת, אף שבפועל אין לנו יותר מדי לעשות בנדון אם אכן מתרחשת או עומדת להתרחש הפלה. יש אמנם דימום של השרשה, שמתרחש כאשר הביצית המופרית מתמקמת ברחם, אבל בדרך כלל זו יותר הפרשה דמית קלה מאשר דימום של ממש. כאשר מדובר בדימום ממש, זה חריג ולא תקין, וכמובן מחייב בדיקה".
2. על מה יכול להעיד דימום בתחילת ההריון? "דימום בטרימסטר ראשון הוא יחסית שכיח, ומופיע בקרב עד 30% מהנשים. כמחצית מהן תאבדנה את ההריון, והאחרות ימשיכו בהריון תקין, בתנאי כמובן שמדובר באירוע חד פעמי של דימום, ולא בתופעה מתמשכת. בטרימסטר השני הסיכון לדימום יורד משמעותית, אם כי עדיין יש נשים שמפילות גם בשבועות מאוחרים יותר, אפילו ממש לקראת הטרימסטר השלישי".
3. ומה יכול לרמוז לנו דימום מאוחר? "בטרימסטר השלישי רק כ-1% מהנשים מדממות. בדרך כלל, הסיבה לכך היא שליית פתח: מצב שבו השליה מכסה באופן מלא או חלקי את הפתח שבין הרחם לצוואר הרחם, או היפרדות שליה: מצב שבו השליה ניתקת באופן מלא או חלקי מדופן הרחם, ומסכן את חייהם של האם והעובר כאחד בגלל דימום כבד ואי אספקת חמצן לעובר".
4. יש נשים שמועדות יותר לדימומים? "נשים שיש להן שליית פתח או שלייה נמוכה מאוד נוטות לדמם יותר, אם כי ככל שהרחם גדל וההריון מתקדם, ישנן שליות נמוכות ש'עולות' למעלה, והדימומים פוחתים או נפסקים. סיבה נוספת לדימומים היא מומים שונים ברחם, וכן נשים שסובלות מבעיות קרישיות שונות בדם".
"כל דימום בהריון מחייב בדיקה"
5. יש דרך לעצור דימום? "באופן מעשי אין. היכולת שלנו לשלוט במצבים האלו היא מוגבלת עד לא קיימת. נהוג לומר שהדימום 'מנהל את עצמו', ואנחנו פאסיבים, ויכולים רק לעקוב. במצבים של דימום קשה, שבהם העובר הוא בר חיות (אחרי השבוע ה-24 להריון) אנחנו נותנים סטרואידים להבשלת ריאות העובר ומיילדים את האישה, כדי למנוע נזק נוסף. במקרים חריגים, בהריון צעיר של אישה בריאה, אפשר לעצור לידה עם תרופות מסויימות, אבל החשש הוא שאם הצירים יופסקו הדימום יחריף. זו חרב פיפיות, וצריך להיות מאוד זהירים עם זה ולהפעיל שיקול דעת רפואי".
6. מה עושים כשאישה מדממת מגיעה לבדיקה? "הכי חשוב לוודא שהאישה בסדר, ולכן אנחנו בודקים סימנים חיוניים אצלה: לחץ דם, דופק וכדומה, כדי לוודא שאין מצב מסכן חיים שמחייב טיפול מיידי.
המשך הטיפול תלוי בשלב בהריון שבו היא נמצאת. אם הדימום מתרחש מוקדם מאד, בשבועות הראשונים, אנחנו בודקים שאין הריון אקטופי (מחוץ לרחם). אם לא רואים שק ברחם עושים בדיקת דם, ואם היא חיובית חושדים בהריון מחוץ לרחם כגורם לדימום ומבצעים בירור נוסף. כאשר רואים הריון בתוך הרחם, בודקים האם יש דופק, ואם כן, מבקשים מהאישה לחזור על הבדיקה כעבור מספר ימים. אם ההריון מתקדם יותר בודקים את מיקום השליה, מבררים האם יש היפרדות, מחפשים קרישי דם בתוך הרחם וכמובן בודקים את מצבו של העובר".
7. הדימום בהכרח קשור להריון? "יש מצבים חריגים שבהם הבעיה היא לא בהריון, אלא בעיה כללית בקרישה של הדם. מלבד זאת, צריך לוודא בכלל שהדם מגיע מתוך הרחם, כי הוא יכול להגיע גם מהצוואר. לפעמים, בהריונות מסויימים, הרירית נעשית דקה ונוטה לדמם בעקבות יחסי מין, וישנם מצבים מאוד לא סימפטיים, של פוליפ או אפילו גידול. אפשרויות נוספות הן כלי דם שנפגע ודימם,פצע מקומי או חבלה, ולכן עורכים בדיקה מקיפה כדי לברר מה מקור הדימום לפני שמחליטים על המשך הטיפול באישה".
8. איך יודעים אם ללכת להיבדק? "בעיקרון, כל דימום בהריון הוא חריג ודורש בדיקה. מידת הדחיפות בפנייה לייעוץ רפואי נובעת מכמות ועצמת הדימום. אם זה לא דימום מסכן חיים, במיוחד בשבועות שלא ניתן להציל את ההריון, הפקטור המרכזי היא האישה – אם היא מרגישה טוב, היא כמובן צריכה להגיע לבדיקה, אבל לא באופן מיידי. גם אם יש דימום קליל, הכתמה, לא חייבים להגיע מייד לבדיקה, ואפשר לדחות זאת מעט, אבל אני מדגיש שחובה לבדוק כל דימום בטווח זמן סביר. עניין נוסף הוא כאבים: ישנם כאבים טבעיים בהריון, אבל יש גם כאבים שמופיעים ללא דימום, ועלולים להיות רמז לדימום שנעצר ונכלא מאחורי השליה למשל, כך שגם אם יש דימום קל, או רק כאבים ללא דימום, חייבים להגיע לבדיקה".