כיום, כשהיא בחודש הרביעי להריונה עם עובר ממין נקבה שקיבלה כבר את השם אוליביה, רוז מספרת על ההחלטה לעבור תהליך של "איזון משפחה" באמצעות אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD- pre-implantation genetic diagnosis) - מדובר ברכיב של הפריה חוץ גופית, המאפשר למטופלים לקבוע את מין העובר שלהם, על ידי כך שהם בוחרים להעביר רק את המין הרצוי של העובר לרחם האם.
"אני אוהבת את שני הבנים שלי מאוד ולא הייתי משנה אותם לעולם, אבל מאוד חשוב לי שתהיה לי גם ילדה", מספרת רוז לניו יורק פוסט, "את מרגישה לא שלמה כאם עד שיש לך ילדה. אני יודעת שזה עניין קצת שנוי במחלוקת, אבל אני גם יודעת שלהרבה אנשים, בעיקר נשים, יש את התשוקה הזו, והיו רוצות לדעת יותר על זה, איך התהליך עובד ומה הן יכולות לעשות".
הליך PGD עצמו, שקובע אם יש לעובר את כל התנאים הגנטיים, כמו גם חושף את מין העובר הוא לא דבר חדש. לפי שרי ברייסנר, רופאה מיילדת במרכז הרפואי "הר סיני" בניו יורק מטופלות עוברות תהליך זה לא פעם גם בשל בעיות בריאותיות. יחד עם זאת, הבחירה לא להפרות את העובר ברחם האישה שלא בשל בעיות גנטיות אלא מתוך רצון לסנן את המין הנכון הוא בהכרח לקחת צעד אחד קדימה את השליטה הגנטית. הליך זה נאסר על ידי חלק ממדינות אירופה והוא מגונה על ידי מתנגדים אתיים כאמצעי לעיצוב תינוקות. בארה"ב הוא חוקי ומקובל רק הולך ומתרחב. לראייה: הניו יורק פוסט מדווח כי נרשמה עלייה של 250 אחוזים בביקוש לבחירת מין העובר בהפריה בחמש השנים האחרונות.
"בדיוק כמו כל דבר אחר בעולם, יהיו אנשים שינסו לנצל לרעה את הכוח הזה", אומרת ברייסנר, "אבל כאשר הטכנולוגיה קיימת ונגישה, אני לא חושבת שזה עניינו של הרופא לומר, 'אני לא אציע לך את זה' או 'אני לא מאמין בזה', אחרת הרופא משחק כאן בתפקיד אלוהים, וזה לא התפקיד שלנו".
בשלוש שנים בהן ניסו הזוג קוסטה להפרות את אוליביה, הם השתמשו באמצעי מניעה על מנת שלא להסתכן בהריון טבעי בו הם עלולים להרות עובר ממין זכר. רוז מודה שחלק מבני משפחתה לא הסכימו עם המרדף שלה אחר התינוקת, אבל הם לא התערבו. "בעלי רצה עוד ילד, אבל תמיד אמר שזה לא משנה אם זה יהיה זכר או נקבה", אומרת רוז.
האם ההליך חוקי גם בישראל?
בחירת מין הילוד שלא למטרה רפואית מותרת בישראל על פי חוק רק במקרים יוצאי דופן חריגים, לאחר קבלת אישור מראש ובכתב מהוועדה הארצית של משרד הבריאות. רק זוג שיש לו כבר ארבעה ילדים מאותו מין יוכל להגיש בקשה לוועדה אך הסיכוי שהבקשה תאושר היא נמוכה מאוד. "עד כה יותר משלוש מאות זוגות הגישו בקשה, ורק 10 מתוכם קיבלו אישור", אומר ד"ר אלי גבע, מומחה לפוריות והפריה חוץ גופית, "זה מביא אנשים לפנות למקומות אחרים שבהם אפשר לעשות זאת, כמו אוקראינה או ארה"ב כיוון שבארץ זה לא חוקי לעבור את ההליך באופן פרטי".
וכמה דבר כזה עולה?
"בישראל, אם ניתן אישור מהוועדה הארצית, ההליך נעשה במימון המדינה. בשל הקשיים לקבל אישור, רוב מי שבוחר לעבור את ההליך, עושה זאת בחו"ל, ועלותו נעה בין 40,000-100,000 ₪. כולל הטיפול הרפואי, הטיסות, אש"ל וכו'".
מהו הפרופיל של זוגות שעוברים אבחון גנטי טרום השרשתי?
"כיום יש הרבה יותר מודעות לאבחון זה, ואפשר לזהות עלייה ברמת הביקוש. זוגות שעוברים זאת יהיו ברמה סוציו אקונומית בינונית ומעלה, כאשר לרובם יש מעל 2 ילדים. הדרך היחידה לבחור את מין היילוד היא רפואית ולא על ידי סחיטה של גורמים כאלה ואחרים, ולצערי רוב הזוגות שנדחים על ידי הועדה עוברים לעיתים טיפולים קיצוניים כמו הפסקות הריון, שיכולים ליצור נזקים".