הריון מרובה עוברים באדם מהווה אתגר מיילדותי הן בעת ההיריון והן בלידה. באופן טבעי, שיעור הריונות תאומים ספונטניים עומד על 1 לכ-80 הריונות. מאז שנות השמונים, והעלייה בטיפולי הפריון, עלה שיעור ההריונות מרובי העוברים וכיום לידות תאומים בישראל מהוות כ-3% מכלל הלידות. לידת שלישיות או רביעיות נדירה יותר בזכות מדיניות החזרת עובר יחיד בטיפולי פריון ואף בשל האפשרות להפחתה סלקטיבית של מספר העוברים בהריונות שלישיה ומעלה.
נשים רבות נמצאות בהתלבטויות לנוכח מגוון הבדיקות והמעקבים המוצעים כיום בהריון בכלל ובהריון תאומים בפרט, ברשימה זו ננסה לתת תשובות לחלק מהשאלות וההתלבטויות שעוברות על אישה במצב הזה. אבחון הריון מרובה עוברים מתבצע בבדיקת אולטראסאונד. כבר סביב השבוע ה-6 להריון ניתן לזהות בבדיקה שני שקי הריון או יותר. בבדיקת שקי ההריון או הקרומים העוטפים את העוברים, ניתן לקבוע בחלק מהמקרים כי מדובר בתאומים זהים.
האבחנה אם מדובר בהריון תאומים זהים חשובה להמשך מעקב ההיריון. ככלל, הריון תאומים זהים נמצא בסיכון יתר לסיבוכים בהשוואה לתאומים שאינם זהים. לדוגמה, במצבים מסוימים, אחד העוברים תורם דם לאחיו דרך כלי הדם שבשליה. מצב זה מכונה "תסמונת העירוי בין תאומים", זהו מצב המסכן את שני העוברים ולעיתים דורש התערבות רפואית מורכבת.
מצב נפוץ הינו בו אחד השקים מפסיק להתפתח בשלבים מוקדמים של ההיריון, למצב זה משמעות מבחינת המשך מעקב ההיריון ובדיקות הסקר שיבוצעו בהמשך.
בדיקות ומעקבים
מעקב הריון. המעקב הרפואי בהריון תאומים הוא צמוד יותר, ובמהלכו לרוב יותר מפגשים רפואיים ויותר בדיקות אולטרה-סאונד. זאת כיוון שהריון תאומים הוא הריון בסיכון יתר ושיעור הסיבוכים בו גבוה יותר. סיבוך עיקרי בהריון תאומים הוא לידה מוקדמת, בעוד ששבוע הלידה הממוצע בהריון יחיד הוא 40, לידת תאומים מתרחשת בממוצע כחודש מוקדם יותר. ללידה מוקדמת השפעה על הילוד וסבוכים רבים יותר באופן משמעותי בהשוואה ללידה במועד. סיבוכים שכיחים נוספים בהריון תאומים הם הפלות ורעלת הריון. למרות שיעור הסיבוכים הגבוה יותר, מעקב הריון קפדני מאפשר לרוב ההריונות להסתיים בצורה טובה.
שקיפות עורפית וחלבון עוברי. בהריון יחיד בודקים את הסיכון לתסמונת דאון בעובר בבדיקת אולטרסאונד בשם שקיפות עורפית ובבדיקות דם (חלבון עוברי) מהאם בשליש הראשון והשני להריון. בהריון תאומים או הריון שהחל כהריון מרובה עוברים, לבדיקות הדם הללו יש פחות ערך. במידה והתוצאה אינה תקינה, קיים קושי לדעת את התרומה היחסית לתוצאה, של כל עובר או אף של עובר שחדל להתפתח. לעומת זאת, בהריון מרובה עוברים, בדיקת האולטרסאונד בשליש הראשון של השקיפות העורפית היא חשובה, נותנת מידע רב וכלולה בסל הבריאות, לפיכך רצוי מאד לא לוותר על בדיקה זו.
בדיקת שקיפות עורפית מתבצעת בין השבועות 14-11 להריון באמצעות אולטרה-סאונד ומטרתה לזהות מוקדם מומים בעוברים או לזהות עוברים בסיכון גבוה לתסמונת דאון ובעיות כרומוזומליות/גנטיות נוספות. כיוון שכל עובר נבדק בנפרד, בדיקה זו נחשבת מהימנה במיוחד בהריון תאומים ונכללת בסל הבריאות, להבדיל מהריון יחיד שבו על האם לשלם תמורתה.
סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד בה נבדקים מבנה איברי העובר באופן שיטתי כמו גם כמות מי-השפיר, השלייה וצוואר הרחם. סקירת מערכות מוקדמת מתבצעת לרוב בין השבועות 14-16 להריון, וסקירת מערכות מאוחרת מתבצעת בין השבועות 20-24 להריון. יש אפשרות לערוך סקירה מורחבת באופן פרטי. סקירת המערכות נותנת מידע רב על העובר, מדדי הצמיחה, הפרופורציות בין האיברים, זרימות הדם בהם ועוד. גם הסקירה, כמו השקיפות, חשובה במיוחד בהריון תאומים, גם בשל האפשרות לבדוק כל עובר בפני עצמו.
לאחר ביצוע העמסת הסוכר סביב שבועות 24-28 להריון מסתיימות בדיקות השגרה. החל משלב זה אנו מתמקדים במעקב סונוגרפי אחר צמיחת העוברים, כמות מי השפיר ומדדים נוספים המראים עד כמה "טוב" לעובר בסביבה הרחמית. סביר פער מסוים מדדים ובגדילה בין העוברים. במקרה של תאומים זהים, יש לשים לב במיוחד שהפער ביניהם אינו גדל כמו גם לכמות מי השפיר בשני השקים, תופעה העלולה להעיד על "תסמונת העירוי בין תאומים".
תבחין מי שפיר בהריון מרובה עוברים נושא בחובו סיכון מעט גבוה יותר לפגיעה באחד העוברים, גם בשל הדקירה הכפולה וגם בשל הקושי הטכני המתעורר לעיתים. טרם החלטה על תבחין מי-שפיר יש לעבור יעוץ גנטי בו ידונו הסיכויים והסיכונים שבבדיקה.
בכל הריון, בפרט הריון תאומים, עולה השאלה האם להשתמש בבדיקות פולשניות המסכנות את ההריון (תבחין סיסי שליה, תבחין מי שפיר) אך נותנות תשובות בדרגת ודאות גבוהה או להשתמש בבדיקות סקר שאינן פולשניות. קיימת היום בדיקה חדשה יחסית בשוק שמסייעת לאבחון בעיות כרומוזומליות בהריונות תאומים ללא סיכון העוברים וללא פעולה פולשנית.
למעשה, בדיקות סקר בלתי פולשניות מבוצעות החל משנות השמונים ואף נכללו בסל הבריאות, אך לתבחינים אלו (סקרים ביוכימיים של שליש ראשון ושני), בניגוד להריונות עובר יחיד, רגישות וסגוליות נמוכה בהריונות מרובי עוברים. לאחרונה נכנס ה-NIPT, ששינה את כללי המשחק בתחום בדיקות הסקר להפרעות כרומוזומליות/גנטיות. התבחין החדש מבוסס על ריצוף דנ"א שלייתי מדם האם החל משבוע 9-10, בדיקה זו מאפשרת זיהוי סיכון לתסמונת דאון והפרעות כרומוזומליות אחרות באחד או בשני העוברים, בדיוק גבוה, וזאת מבלי לסכן את ההיריון המוקדם המתפתח. ביצוע התבחין חוסך פעולות פולשניות מיותרות.
קיימות היום בארץ 4 בדיקות שמתאימות להריונות תאומים, 3 בדיקות מתוכן מסוגלות לזהות את שלושת התסמונות השכיחות בלבד (תסמונות דאון טריזומיה 18 וטריזומיה 13) ובדיקה אחת המסוגלת לזהות 13 תסמונות בהריונות מרובי עוברים. לבדיקה המקיפה ניסיון מצטבר של למעלה מ-17 אלף הריונות מרובי עוברים ונתוני דיוק גבוהים. מומלץ להתייעץ עם רופאך או עם גנטיקאי טרם ההחלטה על ביצוע הבדיקה, שיהיה בהצלחה!
פרופ' משנה קליני עידו שולט הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם והפקולטה לרפואה של הטכניון