אם נדמה לכם שהיריוניות הן נשים היסטריות יותר, אתם לא טועים. אחוז הנשים שיסבלו מתופעות חרדה ברמות שונות בזמן ההיריון שלהן הוא גבוה מאוד –מחקרים טוענים כי שליש מהנשים ההריוניות יחוו חרדה כזו או אחרת במהלך ההיריון.
אין ספק כי המצב הביטחוני שאנו חווים בימים האחרונים לא תורם לשקט הנפשי של נושאות העוברים ברחבי הארץ. למעשה, שעת חירום שכזו היא גורם מובהק להתפתחות של הפרעת חרדה אצל אישה המתגוררת באחד מאזורי העימות המתרבים והולכים. פנינו לד"ר רון רוזנברג, מומחה לגניקולוגיה ומיילדות מהמרכז הרפואי "לניאדו", כדי שיסביר לנו מהו התקף חרדה, מהי ההשפעה של חרדה על האם ועל העובר וכיצד ניתן לטפל בחרדה במהלך ההיריון.
עוד בתשעה חודשים:
- הסיפור המרגש מאחורי החיבוק של האבא והרופא
- תינוקת בת 7 חודשים ננטשה ברכבת התחתית בניו יורק
- החיידק שההריוניות בישראל לא מכירות
איך תזהו התקף חרדה?
"רגשות פחד וחרדה הינם רגשות טבעיים בתקופה מתוחה כזו", פותח ד"ר רוזנברג ואומר, "אבל בעוד ישנה חרדה שהיא בגדר הנורמה, קיימת גם חרדה המוגדרת בספרות הרפואית כ'הפרעת חרדה' (מה שאנו מכנים 'התקף חרדה'). עבור נשים בהריון קיימת סכנה ממשית שהחרדה מהמצב הביטחוני תדרדר לכדי התקף חרדה, שעשוי להשפיע על בריאותן ועל בריאות התינוק".
איך תזהו התקף חרדה? הוא מאופיין בתסמינים הבאים:
1. קושי נשימתי - אבל, שימו לב: נשים רבות סובלות מקושי נשימתי במהלך ההריון, ולכן לא כל קושי נשימתי קשור בהכרח להפרעת חרדה.
2. כאב או מתח בשרירים
3. שיבושים בהרגלי השינה
4. הפרעה ביכולת הריכוז במטלות יומיום פשוטות
5. דאגה מוגזמת שקשה לשלוט עליה
כדי לזהות תופעת חרדה, מספיק תסמין אחד או הפעה חלקית של כמה מהתסמינים. "חשוב להבין שמה שקובע אם האישה לוקה בחרדה היא הופעתם של התסמין/ים בקשר ישיר לאירוע הלחץ: כלומר, אם מיד בהשמע האזעקה הראשונה נוצר מתח שרירים – כנראה שיש פה קשר לחרדה. אבל, אם האשה סובלת ממתח וכאבים בשרירים לאורך כל ההריון וזה מופיע גם בתקופה האחרונה – כנראה שהבעיה איננה חרדה אלא בעיה פיזיולוגית".
הפרעת החרדה עלולה להשפיע על בריאותו של העובר. "מחקרים הוכיחו כי קיים קשר מוכח בין הפרעת חרדה אותה חוותה האם במהלך ההיריון לבין לידה מוקדמת (לפני שבוע 37), לידה במשקל נמוך, ציון אפגר נמוך ליילוד ועוד", אומר ד"ר רוזנברג.
איך נמנעים: משרים אווירה חיובית ואופטימית
איך נמנעים מהתקף חרדה? "חשוב כי המעגלים החברתיים השונים (בני ובנות משפחה/חברות/קולגות בעבודה) ישקיעו מאמץ ותשומת לב לכך שהאישה ההריונית תחווה כמה שפחות מצבי לחץ העלולים להוביל לחרדה. לא מומלץ דווקא לערוק ממקום המגורים המותקף לאזור אחר, כיוון שהמעבר עצמו עלול לייצר לחץ נוסף; אבל אם, לדוגמא, יש לאשה 15 שניות עם השמע האזעקה בהם היא צריכה לרוץ 300 מטר כדי להגיע למרחב מוגן – זו בעיה שדורשת התיחסות".
בנוסף להימנעות מקסימלית ממצבי לחץ, ניתן גם לקיים אורח חיים המהווה "נוגדן חרדה" - אורח חיים שיחזק את יכולת ההתמודדות וההכלה של החרדה הטבעית הנגרמת מהמצב הביטחוני. איך עושים את זה?
1. הקפדה על תזונה נכונה - מומלץ להפחית סוכרים, שומנים וקופאין ככל הניתן.
2. מתרגלים נשימה - תרגילי נשימה הינם כלי מצוין להתמודדות עם חרדות. ניתן למצוא ברשת האינטרנט מגוון תרגילי נשימה יעילים. נשימה היא יעילה במיוחד ברגעי ה"הנה זה בא", הרגעים בהם מרגישים שהתקף חרדה תיכף מתפרץ.
3. זה הזמן לשהות עם בני משפחה/חברות טובות. מומלץ לשהות באווירה נוחה שמתקיימות בה שיחות עידוד, תמיכה ואופטימיות כללית. השיחה והאווירה החיובית משפיעים ישירות על מצב הרוח ועל היכולת לשאת מצבי לחץ וחרדה.
4. התעמלות ופעילות גופנית המותאמות לנשים בהריון חשובות לשמירה על מצב הרוח.
ומה עושים במקרה של התקף? "באופן כללי, מגע וחיבוק של בני משפחה/חברות, תרגילי נשימה עמוקה, תרגילי הרפיה שונים מתחום הדמיון המודרך וכדמה יקלו על החרדה", אומר ד"ר רוזנברג. "כמובן שאם יש מקרה קיצון, בו האשה לא מצליחה להשתלט על התקף החרדה – מומלץ לפנות לטיפול אנשי מקצוע בתחום הנפש או הרפואה".