הטמפרטורות יורדות מיום ליום, וכולנו כבר מתכוננים לחורף שמתחיל להופיע פה ושם. מעבר לכרבולים המפנקים שבפתח, הקור הקיצוני שהחורף מביא איתו טומן בחובו סיכון עבור עובריהן של נשים בהיריון, והשפעותיו עלולות להימשך לאורך כל החיים. במחקר ישראלי חדש נמצא קשר בין חשיפה לקור או חום קיצוניים במהלך ההיריון לבין משקל נמוך יותר של התינוקות בלידה. תופעה שצפויה רק להחמיר בשנים הקרובות בשל החרפת השפעותיו של משבר האקלים.
במחקר החדש נבדקו נתונים מכ-625 אלף הריונות ולידות. נסקרו בו נשים מכל ישראל, ממגוון מוצאים, שילדו בכל חודשי השנה. כל התינוקות שנכללו במחקר לא היו פגים (כלומר, הם נולדו אחרי השבוע ה-36 של ההיריון). החוקרים הסתמכו על נתונים שסופקו על ידי השירות המטאורולוגי, שכללו מידע על הטמפרטורה בכל קילומטר רבוע בישראל בכל שעה, ושבאמצעותם אפשר היה לחשב את הטמפרטורה הממוצעת באזור מגורי האם, לאורך ההיריון כולו.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"בהתחלה בדקנו האם הקשר הוא לינארי: כלומר, האם ככל שהטמפרטורה עולה, משקל התינוק יורד והסיכון ללידה של תינוק במשקל לידה נמוך (פחות מ-2.5 קילוגרמים) עולה", מספרת ד"ר קרן אגאי-שי, ראשת המעבדה לבריאות וסביבה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן, שהובילה את המחקר החדש. "מה שמצאנו היה קצת שונה: גילינו שהקשר בין מזג האוויר לבין משקל הלידה קשור לערכים הקיצוניים – גם של חום, אבל גם של קור".
שוקלים 65 גרם פחות
לפי אגאי-שי, טמפרטורה קיצונית היא מדד שמצריך התייחסות נבדלת לאזורים שונים, מפני שהטמפרטורה שתושבי הנגב רגילים אליה שונה מאוד מזו שאליה מורגלים תושבי הגליל. "ישראל היא מדינה עם שונות אקלימית גבוהה", היא אומרת. "בני אדם מסתגלים לאקלים שבו הם חיים, ולכן אותה הטמפרטורה יכולה להיחשב קיצונית עבור אוכלוסייה אחת ולא עבור אחרת".
כדי להתחשב בהבדלים הללו, המחקר כלל ניתוח בשתי גישות: בחלוקה של ישראל ל-3 אזורי אקלים עיקריים (ים-תיכוני, מדברי וערבה) וכן ל-49 אזורים בישראל, כשעבור כל אחד מהאזורים חושב טווח הטמפרטורות לתקופות השונות בהיריון שנבדקו. טמפרטורות שנכללו ב-10 האחוזים העליונים וב-10 האחוזים התחתונים של הטווח, הוגדרו כטמפרטורות קיצוניות.
במחקר נמצא שבהשוואה לתינוקות של נשים שנחשפו לטמפרטורות נוחות במהלך כל ההיריון, תינוקות של נשים שהיו חשופות לטמפרטורה קיצונית נמוכה נולדו במשקל נמוך יותר ב-56 גרם בממוצע (עם סיכון גבוה ב-35 אחוז ללידת תינוק במשקל לידה נמוך), ושתינוקות של נשים שהיו חשופות לטמפרטורה קיצונית גבוהה נולדו במשקל נמוך יותר ב-65 גרם בממוצע (עם סיכון גבוה ב-58 אחוז ללידת תינוק במשקל לידה נמוך). בנוסף, נמצא שהשפעתה של החשיפה לחום או לקור, היא הכי משמעותית, כשהיא מתרחשת במהלך השליש השלישי של ההיריון.
ההשפעות של משקל נמוך בלידה
לפי היפותזת בארקר, תאוריה רפואית שהוצעה כבר ב-1990 על ידי האפידמיולוג האנגלי דייויד בארקר, למחלות רבות שמופיעות לאורך החיים הבוגרים יש קשר ישיר לבעיות התפתחות בשלב העוברי, שמתבטאות במשקל לידה נמוך. "מחקרים רבים עוסקים בתאוריה הזאת", אומרת אגאי-שי. "אפילו אם זה נשמע כמו הבדל קטן של כמה עשרות גרמים, גם הוא עלול להשפיע על הסיכוי של התינוק לחלות – לא רק בילדות, אלא לכל אורך חייו.
הבדל קטן עלול להשפיע לכל החיים
הסכנות השונות שטמונות בחשיפה לטמפרטורות קיצוניות במהלך ההיריון דווחו בעבר במספר מחקרים רחבי היקף. במחקר שבו נבדקו כ-32 מיליון לידות בארצות הברית, נמצא שחשיפה לטמפרטורות גבוהות או למזהמי אוויר מסוימים בעת היריון מגדילה את הסיכון ללידה מוקדמת, ללידה של תינוק במשקל נמוך ואף למוות של העובר לפני הלידה. במחקר אמריקאי נוסף נמצא שגם חשיפה לטמפרטורות נמוכות קיצוניות במהלך 7 השבועות הראשונים של ההריון עלולה להגביר את הסיכון ללידה מוקדמת.
גם בישראל נעשו בעבר מחקרים בתחום. במחקר שהתמקד באזור תל אביב ושגם אותו הובילה אגאי-שי, נמצא שגלי חום עלולים להעלות את הסיכון למומים מולדים בליבו של העובר כשהם מתרחשים בשבועות 8-3 של ההיריון, התקופה שבה ליבו של העובר מתפתח.
המנגנון המדויק שעלול לגרום לכך שגדילתו של העובר תיפגע בשל חשיפה לטמפרטורות קיצוניות לא ברור לחלוטין. מעבר לכך שהתייבשות מזרזת לידה, ייתכן שחום פוגע בתאי השליה ובמערכת הדם, ובכך גורם לבעיות באספקת תזונה לעובר. מנגד, קור עלול לגרום להצרות של מערכת הדם ולסמיכות יתר של דם, מה שעלול להביא לתוצאות דומות.
להכיר לנשים הרות את הסיכונים
לדברי אגאי-שי, למרות העדויות שהולכות ומצטברות על ההשפעות השליליות שעלולות להיות לחשיפה למזג אוויר קיצוני בזמן היריון, אין מודעות לנושא בקרב הציבור הרחב. "בטיפת חלב מדברים עם נשים בהיריון על דברים שונים שהן לא צריכות להיחשף אליהן. נשים הרות יודעות שאסור להן להיכנס לג'קוזי או לסאונה, למשל, ויש גם שלטים שמזהירים אותן בנוגע לפעילויות האלה", היא אומרת. "עם זאת, גם לטמפרטורות חיצוניות יש השפעה, וצריך ליידע את הנשים על העניין".
הצפת הסוגיה בשיח הציבורי חשובה היום יותר מתמיד נוכח החרפתו של משבר האקלים, שהוביל עד כה להתחממות ממוצעת של 1.5 מעלות צלזיוס בישראל, ושמביא לעלייה בשכיחות של אירועי מזג אוויר קיצוני. "לאירועי קיצון של חום וקור תהיה השפעה על בריאותם של עוברים ושל ילדים – כלומר, על הדורות הבאים", אומרת אגאי-שי. "לכן, בנוסף לפעולות להפחתת הפליטות, צריך להיערך למשבר האקלים שכבר כאן וליידע נשים הרות שעליהן להישמר שלא יהיה להן חם או קר מדי. בימים שבהם הטמפרטורות קיצוניות, עדיף שהן לא יעשו פעילות גופנית בחוץ, ושהן ישהו בסביבה נעימה מבחינה אקלימית. בנוסף, חשוב מאוד שהן ידאגו לשתות ולהימנע מהתייבשות, במיוחד בימים חמים", היא מסכמת.
הכתבה נכתבה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה