סוכרת הינה אחת מבין המחלות השכיחות ביותר בקרב אוכלוסיית העולם המערבי. זוהי מחלה מטבולית המאופיינת ברמת סוכר גבוהה בדם. סוכרת היריון מאופיינת ברמת סוכר גבוהה בדם המופיעה במהלך ההיריון (לרוב לאחר שבוע 20 להיריון) וחולפת לאחר לידה. ההורמון העיקרי הקשור באיזון הסוכר בדם נקרא אינסולין. הורמון זה מופרש מהלבלב ותפקידו לסייע בהורדת רמת הסוכר בדם, בעיקר לאחר ארוחה, על ידי העברתו לתוך תאי הגוף כך שיוכלו לנצל את הסוכר להפקת אנרגיה.
סוגי סוכרת
ישנם מספר סוגים לסוכרת: סוכרת מסוג 1 היא נדירה יותר, מופיעה יחסית בגיל צעיר (רוב המקרים עד גיל 18) ומאופיינת בחסר בהורמון האינסולין. סוכרת מסוג 2 שכיחה יותר ומופיעה בעיקר בגיל מבוגר כאשר הלבלב מייצר אינסולין בכמות תקינה ואף מוגברת, אך האינסולין לא מסוגל לבצע את עבודתו ולהכניס את הסוכר לתאים. היות והסוכר לא נכנס לתאים - רמתו עולה בדם. סוכרת מסוג 2 קשורה בעיקר בנטייה גנטית, אך מושפעת מאוד מאורח חיים ולכן השמנת יתר ואי ביצוע פעילות גופנית מעלים את הסיכון להתפתחות סוכרת.
"סוכרת בהיריון דומה מאוד לסוכרת מסוג 2. בהיריון השלייה מפרישה חומרים אשר להם פעילות נוגדת אינסולין. לכן, לנשים עם נטייה גנטית (שיש להן אב או אם חולי סוכרת מסוג 2) או עם השמנת יתר, יש סיכון גבוה יותר לפתח סוכרת בהיריון וסוכרת מסוג 2 בהמשך החיים", מציינת פרופ' רינת גבאי בן זיו, מנהלת מחלקת אם ועובר במרכז הרפואי הלל יפה.
שכיחותה של סוכרת היריון
עם השנים שכיחות הסוכרת בהיריון הולכת ועולה. עלייה זו נובעת בעיקר לאור העלייה בגיל הנשים ההרות וכן העלייה בהשמנת היתר באוכלוסייה. שכיחות הסוכרת בהריון הינה כ-4-10%. גם סוכרת בהיריון נחלקת ל-2 סוגים: סוכרת טרום הריונית - נשים שאובחנו לפני או בתחילת ההיריון עם סוכרת וסוכרת הריונית - נשים שאובחנו עם סוכרת במהלך ההיריון, ללא עדות קודמת לסוכרת טרם להריון.
האבחנה
בירור סוכרת בהיריון כולל 3 שלבים: בדיקת סוכר בצום בתחילת ההיריון, העמסת סוכר 50 גרם בשבוע
24-28 והעמסת סוכר אבחנתית של 100 גרם סוכר לנשים בסיכון.
בדיקת סוכר בצום מומלצת לכל הנשים ההרות בתחילת ההיריון. רמת סוכר מעל 125 מ"ג לד"צ היא אבחנתית לסוכרת טרם הריונית. רמת סוכר מעל 95 מ"ג לד"צ מעידה על הפרעה ואי סבילות יחסית לפחמימות. במקרה זה יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי המשך המעקב והטיפול. רמת סוכר מתחת ל- 95 מ"ג לד"צ היא תקינה.
העמסת סוכר 50 גרם זוהי בדיקת סקר לסוכרת המומלצת לכל הנשים ההרות בשבועות 24-28 להיריון. בבדיקה זו יש לשתות 50 גרם סוכר עם מדידה של רמת הסוכר בדם שעה לאחר מכן, ללא צורך בצום. במידה ותשובת הבדיקה מעל 130-140 מ"ג לד"צ, יש לבצע העמסת סוכר 100 גרם. רמת הסוכר מעל 200 מ"ג לד"צ היא אבחנתית לסוכרת ואין צורך בעוד העמסת סוכר לצורך האבחנה.
העמסת סוכר 100 גרם זוהי בדיקה אבחנתית לסוכרת המומלצת לנשים עם רמת סוכר מעל 140-130 מ"ג לד"צ בבדיקת העמסת סוכר 50 גרם או לנשים עם גורמי סיכון לסוכרת, כגון השמנת יתר, סוכרת הריונית בעבר, משקל לידה גבוה בלידות קודמות, סיפור משפחתי עשיר של סוכרת וכו'. העמסת סוכר של 100 גרם הינה אבחנתית לסוכרת בכל שלבי ההיריון. הבדיקה מתבצעת בבוקר, לאחר צום של לפחות 8 שעות וכוללת 4 דקירות לרמות סוכר - בצום ושעה, שעתיים ו-3 שעות לאחר שתיית 100 גרם סוכר (כדאי להכין מראש לימון על מנת להקל על שתיית הסוכר). שני ערכים גבוהים מתוך הארבעה מעל ערכי הסף שנקבעו הם אבחנתיים לסוכרת היריון. במידה וערך אחד בלבד הינו לא תקין, יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת לגבי המשך המעקב. לרוב נדרש לבצע מעקב סוכרים יומי על מנת לוודא כי אין מדובר בסוכרת הריון.
הסיבוכים
"רמות הסוכר הגבוהות מעלות את שיעור הסיבוכים הן לאם והן לעובר לטווח הקצר (במהלך ההיריון והלידה) ולהמשך החיים. למעשה, רמות הסוכר בדם האם משקפות את רמות הסוכר להן נחשף העובר ברחם. עובר שחש רמות סוכר גבוהות מפריש לעצמו אינסולין בעודף אשר מתפקד כהורמון גדילה וגורם לגדילת יתר לעובר ברחם ולהפרעות מטבוליות עם השפעה ארוכת טווח", מסבירה פרופ' גבאי בן זיו.
"נשים עם סוכרת הריונית נמצאות בסיכון יתר לרעלת היריון, ללידה קשה או לניתוח קיסרי עקב משקל עובר גדול (מקרוזומיה). הילוד נמצא בסיכון לטראומה בלידה (כליאת כתפיים), ולהפרעות מטבוליות לאחר לידה כמו היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכר) וצהבת של הילוד. בסוכרת שהינה מאוד לא מאוזנת, בעיקר טרום הריונית, קיים גם סיכון מוגבר למומים מולדים, בעיקר מומי לב ומערכת עצבים ואף לתמותת עובר ברחם". גם האישה וגם הילוד שנחשף בהיותו ברחם לרמות סוכר גבוהות, נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות סוכרת מסוג 2 בהמשך החיים. חשוב לדעת כי טיפול ואיזון רמות הסוכר יכולים להוריד את שיעור הסיבוכים.
אז מה עושים?
ראשית, יש לבדוק את רמות הסוכר באופן יומי. מרגע אבחנת סוכרת יש לבצע עקומת סוכר יומית. לצורך זה יש לרכוש מד סוכר אישי (גלוקומטר) ולבצע בין 3-7 בדיקות סוכר יומיות. מספר הבדיקות ביום תלוי במידת האיזון. עקומת סוכר נחשבת מאוזנת כאשר לפחות 85-90% מהמדידות הן בטווח התקין. ערכי היעד הם לרוב מתחת ל- 95 מ"ג לד"צ בצום או לפני האוכל, 140 מ"ג לד"צ שעה לאחר הארוחה ו-120 מ"ג לד"צ שעתיים לאחר הארוחה.
במידה שהעקומה אינה מאוזנת, יש לטפל בכמה רבדים. לכולן מומלץ שינוי תזונתי שיותאם אישית על ידי דיאטנית ועל פעילות גופנית. דיאטה מותאמת סוכרת אינה דיאטת הרזיה. חשוב לשמור על 3 ארוחות ביום ולהימנע מאכילת יתר או צום ממושך. חשוב גם להקפיד על צריכת חלבון, פחמימות (בתלות כמובן בסוג ובכמות) ולהקפיד על צריכת ירקות, סיבים תזונתיים ושתיה בכמות מספקת (מים). פעילות גופנית חשובה ועשויה לסייע בהורדת רמות הסוכר בדם ובהפחתת הצורך בטיפול תרופתי. פעילות גופנית מומלצת לכל הנשים ההרות, ללא מחלות רקע, בהתאם לרמת הפעילות בהן עסקו טרם ההיריון. גם אם לא נהגת להתאמן טרם ההיריון, ניתן לבצע הליכות 3-4 פעמים בשבוע למשך 15-30 דקות. בחלק מהמקרים, גם לאחר התאמת תזונה ופעילות גופנית רמות הסוכר נותרות גבוהות ואז יש צורך בטיפול תרופתי על ידי זריקות אינסולין או תרופות פומיות.
בנוסף למעקב האימהי אחר משקל ועקומות סוכר, יש לבצע מעקב משקל עובר (לרוב אחת ל-3-4 שבועות) והחל משבוע 32 להריון מעקב ניטור עוברי. תכיפות המעקב משתנה מהרה להרה ותקבע באופן אישי על פי מידת האיזון. מועד הלידה המומלץ תלוי בסוג הסוכרת, במידת האיזון, במשקל הילוד ומאפייני היולדת. ככלל, השאיפה היא להימנע מיילוד לפני שבוע 39 להריון, אם כי במצבים מסוימים אנו נדרשים לכך.
לסיכום, מציינת פרופ' גבאי בן זיו: "סוכרת היריון הינה גורם סיכון משמעותי להתפתחות סוכרת בהמשך החיים. טיפול ואיזון רמות הסוכר יכולים להוריד משמעותית את שיעור הסיבוכים. לכל הנשים שחוו סוכרת בהיריון מומלץ לבצע בדיקת העמסת סוכר של 75 גרם כ-6 שבועות לאחר הלידה ולהקפיד של אורח חיים בריא. במידה שישנו חשד לסוכרת טרום הריונית - אין טעם לחכות וניתן לפנות מיד לאחר הלידה לרופא המשפחה או למרפאת סוכרת על מנת להמשיך מעקב וטיפול בהתאם".